נסיון עולמי ומקומי בריפוי אלרגיה למזון
ראו בתחתית הדף התכתבויות עם מרכזים אחרים ועידכונים שונים.
הניסיונות לרפא אלרגיה למזון נמשכים כנראה ללא הרף מזה שנים רבות. כבר לפני כ 55 שנה פרסמה Collins Williams מאמר (אוגוסט 1955) בו תארה מקרה עם אנאפילקסיס וכמעט מוות בתינוק בן חודשיים עקב אלרגיה לחלב. באותו מאמר סקרה עוד כ 20 מקרים של מוות או כמעט מוות והטיפול בניצולים. מעניין לציין שבתאור הטיפול תואר Oral hyposesitization כטיפול אשר ננקט בשלושה מהמקרים. ז"א מתן מבוקר של המזון האלרגני בכמויות מדודות לתקופות ארוכות ורצופות, עד אשר מתפתחת עמידות, סבילות או חסינות.
בשנים האחרונות ובמיוחד בשלוש השנים האחרונות טיפול חיסוני דרך מתן מבוקר של המזון האלרגני הופך להיות הנושא ה"חם" ביותר במחקר האלרגי. הדיווחים זורמים מכל עבר, בתחילה מאירופה ובמיוחד איטליה, בהמשך ממדינות אחרות באירופה ועתה נושאת הדגל היא ארה“ב. תחת הדף של ספרות מדעית בנושא מובאים המאמרים ומתעדכנים מעת לעת. בעוד שבמקרים רבים מתוארים טיפולים ניסיוניים תחת פרוטוקול מחקרי, הרי שמספר מרכזים החלו בטיפול שיגרתי שמטרתו טיפול ולא מחקר. בכנס האחרון של האיגוד האמריקאי לאלרגיה אסתמה ואימונולוגיה (AAAAI) אשר התקיים במרץ, 2010 בניו-אורליאנס, הוצג נסיונום של שני מרכזים בטיפול בילדים אלו, האחד מקרים “רגילים” והשני מקרים עם אלרגיה “קשה במיוחד” בדרגה מסכנת חיים (ראו המצגת באתר זה). יש כנראה מרכזים רבים אחרים המטפלים באופן שיגרתי במיוחד באירופה(איטליה וכנראה עוד), אולם מרפאות לא אקדמיות, לא נוטות כידוע לטרוח ולפרסם את נסיונם בכנסים אקדמיים.
אם בתחילה נהגו לאשפז את החולים לתקופות ממושכות, עד כ 60 יום, היום רוב הפרוטוקולים מתנהלים באופן אמבולטורי, ז"א בתנאי אישפוז יום ו/או במרפאות המצויידות היטב.
התוצאות בכל המחקרים מפתיעות בדמיונם אחת לשניה. אחוז ההצלחה הוא כ 70-75%. המשמעות היא שכ 25% מהמועמדים נמצאים "לא מתאימים“,מסיבות שונות: מגיבים לריכוזים נמוכים,מפסיקים התהליך בגלל סרוב הילד או ההורים, קשיים לוגסטיים ועוד, אולם היתר משלימים את התהליך. מאלו אשר משלימים התהליך, כמחציתם יכולים לסבול המזון באופן חופשי המחצית השניה יכולה לסבול רק כמות קטנה ומוגבלת. אולם גם אלו האחרונים, אשר יכולים לצרוך רק כמות מוגבלת של המזון, חייהם השתפרו ללא הכר, “חרדת המוות” מחשיפה אקראית מהם ואילך.
לא מדובר בהליך קל או פשוט כל ההליך חייב להית תחת השגחה קפדנית ומקצועית. טעות, ולוא הקטנה ביותר יכולה להסתיים באסון או נזק כבד.
ומה בקשר לתופעות לוואי?.
כל המשתתף בהליך טיפולי זה צפוי לסבול מתופעות אלרגיות הזקוקות לטיפול מיידי, מיקצועי ומדויק!!!.
חולים נזקקו לטיפול ע"י אנטיהיסטמינים, מרחיבי סימפונות ואף זריקות אדרנלין (מזרק אוטומאטי). אירועים אלו של הזדקקות להזרקת אדרנלין היו מועטים באופן מפתיע, על כל פנים פחות מהצפוי. לא נרשם אף מקרה אסון ולמרבית הפלא אף לא מקרה אחד של אישפוז.
רוב הפירסומים מארה"ב מדברים על טיפול באלרגיה לבוטנים, שהנו המזון האלרגני ביותר בארה"ב. יש מספר פרסומים על טיפול באלרגיה לחלב ופרסום בודד על טיפול באלרגיה לביצים. הפרסומים מהמרפאות המטפלות, (בניגוד למרפאות הנסיוניות), טיפלו בכל שלושת סוגי המזון. הפרסומים מאירופה יותר מגוונים וכוללים גם דגים ועוד סוגי מזון.
בשלב זה הנסיון המקומי שלנו גדל והולך ואנו מעדכנים באתר זה בדף של שאלות נפוצות לחץ.
עדיין אין מספיק ידע ונסיון אם מדובר בריפוי או דיכוי. מה ההבדל?
ריפוי ז"א שסכנת האלרגיה חלפה ואין להקדיש לה יותר מחשבה.
דיכוי ז"א מחלה פעילה ברקע, הזקוקה לדיכוי מתמיד ומתמשך ע"י מתן כמויות מדודות של מזון, מידי יום ביומו.
מספק, אנו נוטים לחשוב שמדובר בדיכוי, עד אשר יוכח אחרת.
להתעדכן על הנסיון העולמי לחץ כאן
להתעדכן על הניסיון המקומי באסה"ר לחץ כאן
ומה קורה באירופה ?
להלן תשובה של דר Ojeda כאשר שאלתיו לגבי הניסיון בספרד [נכתב ב 17 לפברואר 2011].
והנה תשובת דר Pajno מאיטליה מ20 לפברואר 2011
בספטמבר 2013 — עדכנתי את עמיתי האלרגולוגים בישראל בנושא התוכנית ונושאים קרובים.
עקב שאלות שנשאלתי וחשש שטיפולים עם “חלב אפוי” יצא משליטה עדכנתי את עמיתי, בנסיוננו ומחשבותינו בנידון לקריאה לחץ
עדכון חדשות
לקרוא ולא לסבול מאלרגיות
הורים לילדים עם אלרגיה למזון
31 יולי 2009, נכתב לראשונה ע"י פרופ' יצחק כץ הפוסט מתעדכן, לאחרונה ב10 לנובמבר 2022. בשלהיי שנת 2008 עלתה ההצעה להקציב "סייעת" לכל ילד (נדמה לי עד גיל תשע שנים) אשר סובל מאלרגיה למזון. התנגדתי להקציב סייעות לילדים אלרגיים והצעתי פתרונות אלטרנטיביים. כיום כולם מבינים שהייתה טעות שעלתה מיליארדים של שקלים ללא כל תועלת. […]
חלב – אלרגיה וליחה – מיתוסים מול מציאות
נכתב ע"י פרופ' יצחק כץ ב31 ביולי 2009, ועודכן, סגנון בלבד, בדצמבר 2022. חלבון חלב הפרה הנו, בד"כ, המזון הראשון בו ניתקל התינוק. אם לאחר שמפסיק לינוק, אם במהלך ההנקה וכמה שזה נשמע מפתיע עוד לפני ההנקה. מסתבר, כי במעל ל 50% מהמקרים בהם האם מדווחת על "הנקה בלבד" במשך כך וכך שבועות/חודשים, תחקור […]
מאיפה צץ הנושא של "עלול להכיל" ולהיכן תפח
31 באוגוסט 2022ע"י פרופ' יצחק כץ למיטב ידיעתי הנושא התעורר לראשונה בשנת 1991 כאשר קבוצת חוקרים מבולטימור (ג'ון הופקינס) תארו סדרת מקרים של תגובות אלרגיות, בחלקן מסכנות חיים, למאכלי "פרווה" אשר הכילו שיירי חלב מקור. פחות משנה לאחר מכן פורסם מקרה דומה ממיו קליניק (רוצ'סטר מיניסוטה) עם התייחסות פיקאנטרית רבה גם לנושא "אישורי הכשרות". מסתבר שמה ש "פרווה"ואינו […]
מה גורם לאלרגיה וכיצד מאבחנים אלרגיה
עדכון 31 באוגוסט 2022 ע"י פרופ' יצחק כץ אני לא יודע בנוגע לאהבה אבל אלרגיה היא באמת עניין של גיאוגרפיה. גורמי אלרגיה שהם רלוונטיים באזור אחד אינם קיימים במקום אחר. אין רופא אשר קורא ספרות רפואית מערבית ובמיוחד אמריקאית שאינו מכיר את השיח המכונה Ragweed (אמברוזיה). שיח זה משמש כסמן אלרגי עיקרי בחוף המזרחי בארה"ב. […]