חדש בטיפולים

טיפול סביבתי לאסטמה

מתנהל ויכוח האם ניתן באמצעים לא תרופתיים אלא באמצעות טיפולים סביבתיים מכוונים כנגד גורמי האלרגיה להפחית את הסבל מאסתמה. קבוצת חוקרים נהלו מחקר משותף בו בדקו השפעת טיפולים לא תרופתיים אשר התמקדו בנטרול גורמי האלרגיה הסביבתיים. האסטרטגיה הטיפולית כללה : 1.כיסויי מזרון, כרית ומצעים לא חדירים לאלרגנים,2.שימוש בשואב אבק עם HEPA filter,מסנן אויר בחדר השינה באם הילד חשוף לעישון פאסיבי או נמצא אלרגי וחשוף לכלב או חתול או אלרגי לעובש,4בחדרים של ילדים האלרגים לתיקן בוצעה חיטוי מקצועי לתיקנים.
937 ילדים בגילאי 5-11 שנה חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. האחת קבלה טיפול כאמור לעיל (קבןצעה פעילה)והשנייה טופלה “כאילו” [פלצבו].החוקרים, הילדים והוריהם לא היו מודעים מי מקבל טיפול אקטיבי ומי פלצבו-משך המחקר היה שנתיים. בכל תקופת המחקר לילדים מהקבוצה הפעילה היו פחות סימפטומים, ופחות רמות של אלרגנים של קרדית אבק הבית ותיקנים.המטפלים של הילדים (הורים בד"כ) נאלצו פחות לשנות תוכניות והילדים אבדו פחות ימים בבית ספר ובקרו פחות אצל רופאים. נקודות חשובות: הצלחת הטיפול הייתה תלויה בשיתוף פעולה הדוק. הטיפול הותאם לאלרגיות של החולה. למשל לא ניתן טיפול לתיקנים אלא א"כ הייתה אלרגיה לתיקן. לא היה פילטר בחדר אלא א"כ היתה אלרגיה לכלב וחתול ואלו היו מצויים בסביבה.
Results of a Home-Based Environmental Intervention among Urban Children with Asthma. New Engl J Med 2004; 351:1068-80

האסתמה בלילה יותר קשה

מזה עידנים ידוע שהאסתמה — קצרת הסמפונות — מחמירה בלילה. עתה מסתבר כי יש הוכחה חד משמעית שיש צורך ביתר טיפול לפני השינה. דר הנדלס וחבריו מפלורידה בארה“ב בדקו 15 חולים אסתמטיים כמה מנות של ונטולין הספיקו לשיפור מירבי של תפקודי הריאות. נמצא כי הערך של תפקודי ריאות (FEV1) בלילה היה נמוך משמעותית מאשר ביום. הערך המירבי לאחר ונטולין של פקטור זה היה פחות גבוהה בלילה מאשר ביום.
כל זה לא מפתיע. אולם נמצא כי כמות שאיפות הונטולין שהחולה נזקק להם כדי להשיג שיפור משמעותי היה הרבה גבוהה בלילה מאשר ביום. במילים אחרות אותם חולים עצמם היו חסומים (נשימתית) יותר בלילה נזקקו להרבה יותר ונטולין. ובנוסף גם זמן התגובה היה ארוך יותר בלילה מאשר במשך היום. מסקנות מעשיות אם הנכם חשים יותר קושי נשימה בלילה זה לא מעייפות. חשוב מאד לא לשכוח את מנת הטיפול לפני השינה. במקרה ספק ניתן לקחת, וצריך מנה עודפת.
מקור : Journal of Allergy and clinical Immunology 2004; 113:1058-62

יש לחסן ילדים אלרגיים לארס חרקים

מקובל שההתייחסות לאלרגיה לארס חרקים (דבורים, צרעות וכו’ — ראה פרק 13) שונה בילדים ומבוגרים. בעוד שבמבוגרים יש המלצה לחסן לאחר גילוי של כל אלרגיה לארס חרקים הרי בילדים ההמלצה הייתה לחסן רק כאלו עם תגובה סיסטמית קשה. ספציפית, ילדים אשר פיתחו רק פריחה לאחר עקיצה נהוג היה לשער שהם “יגדלו” (“outgrow”) מהאלרגיה ולכן אין טעם לטפל בטיפול חיסוני.
הנחה זו נבדקה ע"י חוקרים מבולטימור , בארה"ב בית החולים Johns Hopkins. בין השנים 1978 ל1985 אובחנו 1033 ילדים כאלרגיים לעקיצות. החל מ 1997 בדקו מה קרה עם ילדים אלו. מסתבר כי בין הילדים אשר קבלו טיפול חיסוני רק 3% פתחו לאחר מכן תגובות. שכיחות התגובות בין אלו אשר לא קבלו טיפול חיסוני היה פי 6. ההבדל היה עוד יותר גדול אם נלקחו בחשבון רק ילדים אשר תגובתם הראשונית הייתה חמורה יותר. ילדים אשר להם הייתה בתחילה תגובה קלה יחסית — ז"א פריחה בלבד — וקבלו חיסון אף אחד לא פתח תגובה לאחר עקיצה חוזרת בהמשך. מסקנת החוקרים היא חלק משמעותי של הילדים לא מאבדים את רגישותם לעקיצות. טיפול חיסוני מקטין באופן מאד משמעותי את הסיכון לתגובה אלרגית לאחר עקיצה חוזרת.
מקור: New England Journal of Medicine 2004; 351:668-74.