חיסוני קורונה ואלרגיה
בבת אחת, בשלהי 2020 ותחילת 2021 פרצו לתודעתינו המושגים של חיסון, חיסון עדר, mRNA, אלרגיות, מוטציות, אנפילקסיס, אלרגיות לתרופות, "מכחישי חיסונים", מכחישי קורונה ועוד.
לאחר שנה נוראית, שנת 2020 שעברה על העולם בסבל בבל יתואר: בריאותי, כלכלי, חברתי, משפחתי ועוד, הפציעה תקווה באופק חיסונים.
כבר בתחילת המגפה היה ברור למדי כי הפתרון תלוי בפיתוח חיסון יעיל. במאמר מוסגר אומר כי למזלנו, אוכלוסיית מדינת ישראל, כי מהראשונים להשליך יהבו על החיסונים היה ראש הממשלה, אני בטוח שלא הגיע למסקנה זו לבד אלא נעזר ביועצים אבל את הזכות של היכולת להחליט איזה מהעצות לקבל והמשקל הגדול שייחס לפתרון זה של החיסונים, או אפשר יהיה לקחת ממנו או לגמד.
בתחילה היה נראה כי פיתוח חיסון יעיל וקבלת הכרה ביעילות והבטיחות ע"י ה FDA יארך כשנתיים ויותר אולם כבדרך נס, הטכנולוגיה הרפואית הצליחה להגיע לקו המטרה בתוך כ 8 חודשים.
עד כאן, ההצלחות אולם כבר בימים הראשונים של החיסונים פורסמו כי מספר מטופלים חוו תופעות אלרגיות. המקרים הראשונים היו מאנגליה ואני צילצלתי לידידי, פרופ' גדעון לק בלונדון (ההוא ממחקר ה"במבה") אשר לא ידע פרטים על "התגובות האלרגיות" אולם קיצר בשיחה כיוון שאמר שהוא בדרכו להתחסן….
אולם השמעוה על התגובות האלרגיות פשטה כאש בשדה קוצים וקבלה תידלוק רציני מפרסומים גם מארה"ה (אלסקה), ומשרד הבריאות בצעד פזיז פרסם אזהרות – לחולים אלרגיים להזהר, חולים הנושאים אפיפן, חולים האלרגיים לארס דבורים וחולים שעברו אנפילקסיס וכו' וכו'. לאלו חברו "מתנגדי החיסונים" בכלל וחובבי הקונספיציות אשר לא הבינו כיצד חיסון אשר פיתוחו היה אמור להבשיל משך 2-3 שנים הגיע לשוק בתוך 8 חודשים.
מיד עם הפרסום של משרד הבריאות פניתי ליו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה והוא וחברי הועד באו בדברים עם אנשי משרד הבריאות ותיקנו חלקית ההנחיות. אולם הנזק כבר נעשה, ומאז ועד היום פונים מטופלים עם אלרגיות אמיתיות ומדומות בשאלה האם להתחסן וכיצד? להערכתי עד למועד כתיבת שורות אלו, יעצתי לכ1000 מטופלים, חלקם הגדול לא הכרתי ושפטתי והחלטתי לפי תיק רפואי או ניירת + בדיקה. אני וכן עימיתים רבים הצלחנו למצא את הדרך לחסן את המטופלים הללו, ועד כה ללא פגע.
בואו נעשה סדר במונחים ובנתונים.
חולים רבים טוענים כי הם "טיפוסים אלרגיים". אמנם גם בספרות המקצועית מתייחסים לאנשים מסויים כ"טיפוסים אלרגיים" – בשפה המקצועית "אטופיים". להבנתי מוננח זה חסר משמעות עמוקה. אלרגיה היא רגישות או תובה לחומר חיצוני ספציפי. לכן ברגע שאומרים אלרגי צריך גם לציין אלרגי לאיזה חומר. אמנם נכון שמי שאלרגי לחומר מסויים סיכויו גבוהים יותר חהיות אלרגי גם לחומרים אחרים אבל לא במידה רבה,אלא אם כן יש קרבה מבנית או אחרת לחומר אחר.
בהתאם, מי שאלרגי לחומר מסויים סיכוייו להגיב לחיסון כזה או אחר שאין בו המרכיב אליו האדם "אלרגי" קלושים.
תגובה אלרגית העלולה לסכן חיים היא תגובה אנפילקטית. תגובה אנפילקטית היא תגובה לחומר חיצוני המערבת נוגדנים סגוליים לחומר זה מסוג IgE, אלו נוגדנים סגוליים הניתנים להדגמה בבדיקת דם או תבחין עור. נכון לכתיבת שורות אלו (9 למרץ 2021) לא הוכחו ולא הודגמו קיומם של נוגדנים כאלו.
תגובות מסוג אנפילקטי נחשדות בהתקיים התנאים הבאים, כולם או חלקם. א. תגובה מיידית — בד"כ תוך תוך דקות – לרוב תוך כ 5-10 דקות, לעיתים עד 30 דקות ממועד החיסון. ב. קיום פריחה, ג. קושי נשימה – לרוב מסוג חסימתי, ד. ירידת לחץ דם ה. עירפול או איבוד הכרה. לא תמיד מתקיימים כל המרכיבים, אולם גורם הזמן הוא קריטי.
ה CDC – המרכז לבקרות המחלות Central of Disease Control בארה"ב פיתח מערכת דווח ולונטרית Vacciine Adverse Event Reporting System) VAERS) שאליה זורמות כל הדיווחים על תופעות לוואי, אמיתית או חשודות, הקשורות לחיסונים. מומחי ה CDC מנתחים את הדיווחים ומנסים לאבחן תגובות מיידיות, החשודות לתגובות בעלות מאפיינים אנפילקטיים. נכוון לכתיבת שורות אלו פורסמו 2 דוחות של ה CDC הראשון שכסה את התקופה של דצמבר 14-23' 2020 – וכלל 1,893,360 מתחסנים עם החיסון של pfizer והשני שכיסה את התקופה 21 לדצמבר עד 10 לינואר 2021, תקופה בה התחסנו 24,135,690 . לפי ניתוח הדיווחים היו 21 מקרים "חשודים" עם תגובה מיידית בתקופה הראשונה ו עוד 10 מקרים בתקופה השנייה. כל המקרים טופלו ושוחררו לביתם, הרוב המוחלט בו ביום ועשרה לאחר אשפוז קצר. בבירור שעשיתי עם Dr. T. Shimabukuro סגן המנהל של המשרד לבטיחות החיסונים בCDC והמדווח מטעם המשרד לא נרשם אף מקרה מוות. בנוסף ב 8 למרץ דווח כ"י קבוצת חוקרים מבוסטון מעקב פרוספקטיבי של מתחסני בית חולים Mass General Brigham – משך 2.5 חודשים , עד ל 12 לפבראר, 2021. מבין 64,900 מועסקי המוסד 25000 קבלו חיסון pfizer ו 38,000 חיסון Moderna. שישה עשר פתחו תגובות מיידיות חשודות לתגובה אלרגית, רובן קלות ורק לאחד נמדדה רמת טריפטז [מדד לתגובה אלרגית] גבוההה בדם. פורסם ב JAMA.
אלו הנתונים לעת הזאת.
לשאלה מה הוא המרכיב האלרגני? לא היתה תשובה ברורה. לא זוהה מרכיב אלרגני בחיסון – חשוד יש -Polyethylene Glycol אולם הוכחה אין.
בין 31 ה"חשודים" עם תגובה לכאורה מסוג אנפילקטי (מדווחי הCDC) היו 5 ללא כל "רקע" אלרגי ו 20 ללא היסטוריה של אנפילקסיס. "הרקע האלרגי" של האחרים היה מאד הטרוגני – 3 עם תגובה לחומר ניגוד (יוד), 3 עם תגובה לפניצילין, מספר אלרגיים לתרופות שונות,מספר אלרגיים למזונות שונים, אחד אלרגי לארס דברה וכו'
נסיון אישי בחודשים האחרונים ייעצתי למאות רבות של מטופלים שהכרתי קודם או נחשפתי לתיק הרפואי או למסמכיהם או שנבדקו על ידי בבדיקה פרונטלית, וברוב המוחלט מצאתי דרך שיקבלו את החיסון לאחר הכנה מסויימת או ללא הכנה כלל.
יש לזכור נכון למועד כתיבת שורות אלו מתו ממחלת הקורונה בעולם מעל ל 4,444,000 אנשים ובישראל כ 6800 – לעומת זאת, אף אחד מהמתחסנים – אשר מספרם עולה לעשרות מליונים, למיטב ידיעתי לא מת מתגובה אלרגית לחיסון.
נסיון עולמי: בנתיים פורסמו שני מאמרים האחד מארה"ב בו אותרו מ5 מרכזים 289 מחוסנים, בחיסוני Pfizer או Moderna, אשר "הגיבו" לחיסון הראשון בתגובה לכאורה אלרגית, ז"א תוך עד 60 דקות, פריחה ו/או קשיי נשימה, 159 מהם את המנה השניה ללא תגובה קשה או ללא תגובה כלל. כשליש מהם קבלו "הכנה" והיתר לא. יתר ה30 לא היו מעוניינים לנסות שוב או שהרופא יעץ להם לא לנסות. הפרסום ב JAMA int Med, Krantz et al (25 ליולי 2021) למאמר. במקביל פורסמו 18 מקרים מישראל [אסה"ר/שמיר, מאיר, ובני ציון] עם נסיון דומה. ז"א נתנה מנה שניה לאחר תגובה החשודה כאלרגית – שוב ללא תגובה. הפרסום ב Allergy 2021;001-3 למאמר. "
במקביל התפרסם בעיתון אולי הכי "נחשב", בעולם הרפואה ה New Engl J Med ב25 לאוגוסט 2021, מחקר המתבסס על הנסיון מישראל בקרב כ 2,000,000 מחוסנים ממבוטחי קופ"ח כללית. תופעת הלוואי של החיסון היו פחות מעשירית מאלו של כאלו שחלו – ראו טבלה 3. במיוחד בולטות התופעות הקשורות ללב ולקרשיות למאמר. לאחרונה נתקלתי במונח מסקרן "מנועי חיסון" תחילה חשבתי מסכנים…אבל במהרה נוכחתי שהגדרה זו יקרה מפז. היות שסרבני חיסונים רבים בקשו ממני שאנפיק להם אישור רפואי עם התואר המבוקש הזה, טרחתי לא מעט ובסוף מצאתי למסמך (בעזרת דר' ארנון שחר, מכבי), של משרד הבריאות משלהי אוגוסט 2021. תוכנו, לדעתי מאד לא מדויק ולא מבוסס, אולם בא לציון גואל, ומאז שהגיע לארץ החיסון של Astra-Zaneca אין יותר "מנועי חיסון". פשוט אם יש "חשד" גדול שלאדם ספציפי יש בעיה עם חיסון mRNA ניתן להמליץ על חלופה זמינה. המסקנה, נראה שחיסון ל COVID19' זה החיסון הבטוח ביותר (מבחינת תופעות אלרגיות לפחות) שפותח אי פעם. וכנראה שהמונח "מנועי חיסון" לא מוצדק כמעט לאף אחד.
עדכון חדשות
לקרוא ולא לסבול מאלרגיות
הורים לילדים עם אלרגיה למזון
31 יולי 2009, נכתב לראשונה ע"י פרופ' יצחק כץ הפוסט מתעדכן, לאחרונה ב10 לנובמבר 2022. בשלהיי שנת 2008 עלתה ההצעה להקציב "סייעת" לכל ילד (נדמה לי עד גיל תשע שנים) אשר סובל מאלרגיה למזון. התנגדתי להקציב סייעות לילדים אלרגיים והצעתי פתרונות אלטרנטיביים. כיום כולם מבינים שהייתה טעות שעלתה מיליארדים של שקלים ללא כל תועלת. […]
חלב – אלרגיה וליחה – מיתוסים מול מציאות
נכתב ע"י פרופ' יצחק כץ ב31 ביולי 2009, ועודכן, סגנון בלבד, בדצמבר 2022. חלבון חלב הפרה הנו, בד"כ, המזון הראשון בו ניתקל התינוק. אם לאחר שמפסיק לינוק, אם במהלך ההנקה וכמה שזה נשמע מפתיע עוד לפני ההנקה. מסתבר, כי במעל ל 50% מהמקרים בהם האם מדווחת על "הנקה בלבד" במשך כך וכך שבועות/חודשים, תחקור […]
מאיפה צץ הנושא של "עלול להכיל" ולהיכן תפח
31 באוגוסט 2022ע"י פרופ' יצחק כץ למיטב ידיעתי הנושא התעורר לראשונה בשנת 1991 כאשר קבוצת חוקרים מבולטימור (ג'ון הופקינס) תארו סדרת מקרים של תגובות אלרגיות, בחלקן מסכנות חיים, למאכלי "פרווה" אשר הכילו שיירי חלב מקור. פחות משנה לאחר מכן פורסם מקרה דומה ממיו קליניק (רוצ'סטר מיניסוטה) עם התייחסות פיקאנטרית רבה גם לנושא "אישורי הכשרות". מסתבר שמה ש "פרווה"ואינו […]
מה גורם לאלרגיה וכיצד מאבחנים אלרגיה
עדכון 31 באוגוסט 2022 ע"י פרופ' יצחק כץ אני לא יודע בנוגע לאהבה אבל אלרגיה היא באמת עניין של גיאוגרפיה. גורמי אלרגיה שהם רלוונטיים באזור אחד אינם קיימים במקום אחר. אין רופא אשר קורא ספרות רפואית מערבית ובמיוחד אמריקאית שאינו מכיר את השיח המכונה Ragweed (אמברוזיה). שיח זה משמש כסמן אלרגי עיקרי בחוף המזרחי בארה"ב. […]