אלרגיה למזון ( כללי)

העיסוק במזון תופס חלק ניכר מזמנינו ולא בכדי, אם נתחשב בעובדה שאדם ממוצע בחברה המערבית צורך בימי חייו כמות של 3-2 טונות מזון! ממצא זה גורם לכך ששכיחות האנשים המאמינים שהם סובלים “מאלרגיה למזון” מגיעה עד 30% בארצות מסוימות. אולם, מחקרים רבים מוכיחים שלמעשה השכיחות האמיתית של אלרגיה למזון נמוכה הרבה יותר. הבדלים ניכרים אלה נובעים בראש ובראשונה מבלבול בקשר להגדרה המדויקת של אלרגיה למזון והנטייה של אנשים רבים לכנות כל תופעה שנצפתה בסמוך לצריכת מזון כלשהו כ"אלרגיה למזון" הבלבול וחוסר האחידות בהגדרות הם אבות הבורות. כבר מימי האדם הקדמון ידע האל כי על מנת למנוע את מרד האדם ולמנוע את בנית מגדל בבל היה צריך רק “לבלבל את שפתם” דבר שישקע את התרבות באלפי שנות חושך. חוסר בהירות בנושא אלרגיה למזון הנו כה בולט עד כי בפתח כל דיון בנושא של תגובות למזון יש להקדיש פרק להבהרה של מספר מושגי יסוד. פרק זה ידון יותר בהיבטים כללים ואילו בפרק הבא נתייחס לאלרגיות לסוגי מזון ספציפיים ומאפייניהם. מידע נוסף באתר לגישה לתגובה אלרגית למזון (טיפול) לקריאה לחץ.

מושגי יסוד תגובה בלתי תקינה למזון (Reaction Food Adverse)

מושג הכולל בתוכו כל תגובה בלתי נורמלית המופיעה לאחר צריכת מזון כלשהו. תגובה זאת עלולה אמנם להיות תוצאה של אלרגיה (רגישות יתר) אמיתית למזון אך יכולה להיות גם תוצאה של חוסר סבילות או זיהום אקראי.

אי סבילות למזון — (Intolerance Food)

מבטאת תגובה פיזיולוגית לאחר אכילת מזון כלשהו. התגובה לא קשורה למערכת האימונולוגית ועלולה להיגרם כתוצאה מגורמים שונים כגון: רעלנים המופרשים מחיידקים כמו שיגלה, סלמונלה וגורמים לזיהום במערכת העיכול המתבטא בתסמינים שעלולים לחקות תגובה אלרגית כמו שלשולים והקאות. תכונות פרמקולוגיות של חומרים הנמצאים במזון עצמו. לדוגמא: קפאין הנמצא בקפה או בתה עלול לגרום לדופק מהיר, עצבנות וחוסר שינה. טיראמין הנמצא בגבינות ישנות ויין אדום עלול לגרום לכאבי ראש. הפרעה מטבולית כמו חסר באנזים הלקטאז. אנזים זה אחראי לפירוק סוכר החלב — לקטוז ולכן חסר בו יגרום להופעת כאבי בטן עוויתיים, גזים, ושלשול לאחר צריכת חלב ומוצריו. טעות נפוצה בקרב אנשים רבים, כולל סגל רפואי, לאבחן זאת כ"אלרגיה לחלב".

אלרגיה (רגישות יתר) למזון – (Hypersensitivity )Allergy Food

תגובה אימונולוגית שנגרמת כתוצאה מצריכת מזון כלשהו. התגובה האימונולוגית מאופיינת בכך שהיא:

1. מופיעה רק בחלק קטן של האנשים הצורכים את המזון שבנידון.
2. עלולה להופיע גם לאחר צריכת כמות מזערית של המזון.
3. התגובה אינה קשורה לשום אפקט פיזיולוגי מוכר של המזון עצמו.

התגובה האימונולוגית יכולה להיות משני סוגים עיקריים:

א. תגובה מיידית המתווכת ע“י יצירת נוגדנים מטיפוס IgE, זוהי התגובה האלרגית “הקלאסית” שעליה נרחיב בהמשך.

ב. תגובה אימונולוגית שאינה מתווכת ע "י נוגדני IgE – המנגנון הפתופזיולוגי של קבוצה הטרוגנית זאת אינו ברור כל צורכו, בעבר סברנו כי למערכת האימונית התאית ובעיקר לכדוריות דם לבנות מסוג לימפוציטים מטיפוס T תפקיד מרכזי בתגובות אלה. היום אנחנו יודעים פחות… וקבוצת תופעות המכונות אלרגיה למזון שלא מתווכת ע"י   IgE, (Non IgE mediated food allergy)בקבוצה זאת ניתן לכלול מספר תופעות שהמשותף לכולן הוא שהביטוי הקליני שלהם מופיע כתסמינים של מערכת העיכול כמו – הקאות, שלשולים, יציאות דמיות, חוסר תיאבון, בטן תפוחה, תת ספיגה, וחוסר עליה מספקת במשקל אצל תינוקות. תופעות אלה שכיחות בעיקר אצל תינוקות המפתחים אלרגיה לפורמולות על בסיס חלב פרה או סויה. בדרך כלל התופעות הקשורות לאלרגיה זאת לא מופיעות מיד עם צריכת המזון החשוד אלא לאחר מספר שעות או ימים ולכן האבחנה של אלרגיה מטיפוס זה לא קלה. בשנת 2017, הוקמה קבוצת עבודה, שהיה לי הכבוד להימנות עליה וחלק מהתופעות הוגדרו ונקבעו/הוגדרו מדדים (קריטריונים) לאבחנה. 

למשל: FPIES = Food Protein Induced Enterocolitis Syndrome. אני מכנה תופעה זו "אלרגיה מושהית למזון".  המאפיינים רצף הקאות המתחילות כ 30-240 דקות לאחר צריכת המזון, כאשר בין ההקאות התינוק נראה "תשוש" וחיוור – "לטרגיה", בכ25% מהמקרים יש אח"כ שילשול לעיתים דמי. כל האפיזודה חולפת לאחר כ4-24 שעות. לא בטעות כתבתי "תינוק" המזון השכיח ביותר הגורם לתופעה הוא חלב ובמידה פחותה סויה, במיוחד בתינוקות בחודשי החיים הראשונים. התופעה מאד מפחידה אבל למעשה לא מסוכנת מאד. הבעיה הכי גדולה היא התייבשות, שניתן למונעה ע"י מתן נוזלים, דהיינו שתיים מים.  ניתן למנוע תופעות אלה על ידי מתן פורמולה מיוחדת המבוססת על חלבונים מפורקים שאינם גורמים לתגובה אלרגית. רב התינוקות והילדים הסובלים מאלרגיה זאת יפתחו סבילות תוך מספר שנים ויהיו מסוגלים לצרוך מוצרי חלב ו/או סויה ללא בעיות. יש לציין כמעט כל מזון יכול לגרום ל FPIES. לאחרונה כתבתי פרק (אוגוסט 2022) בנושא לספר שם "האינציקלופדיה של אלרגיה של מזון" לכשיפורסם אצרף קישור.  

אלרגיה למזון המתווכת ע"י IgE

פתוגנזה

מקובל לשער, כי בפתוגנזה של אלרגיה למזון ישנם שלושה גורמים חשובים: האלרגן של המזון, מערכת העיכול ונטייה גנטית של האדם לפתח תגובה אלרגית המתבטאת ביצירת נוגדני IgE לאחר חשיפה למזון. נוגדנים אלה נצמדים לתאים המתווכים את התגובה האלרגית (תאי פיטום (מסט) ברקמות וכדוריות לבנות מסוג בזופילים בדם). לאחר אכילת המזון האלרגני ישנו קישור שלו לנוגדני IgE הנמצאים כאמור על מעטפת התאים. קישור זה גורם לשחרור חומרים שונים (בעיקר היסטמין), הגורמים לתגובה האלרגית. מניחים, ששכיחות גבוהה יחסית של תגובות אלרגיות למזון בתינוקות היא תוצאה של חוסר בשלות של מערכות שונות כמו מערכת העיכול ומערכת החיסון. חוסר בשלות זה גורם לספיגה מוגברת לא תקינה של חלבונים לא מפורקים מספיק דרך רירית מערכת העיכול וחדירתם לזרם הדם ולרקמות. המערכת החיסונית הבלתי בשלה של התינוק לא מסוגלת לסלק חלבונים אלה ביעילות ולכן הסיכון לתגובות אלרגיות עולה באופן משמעותי.

שכיחות

השכיחות האמיתית של אלרגיה למזון היא כאמור נמוכה יותר ממה שמקובל לחשוב. מחקרים רבים מצאו שהשכיחות של אלרגיה למזון בתינוקות וילדים מוערכת ב2% – 8%. רוב האלרגיות מופיעות בשנה הראשונה לחיים, כשבילדים עם רקע אטופי קיימת שכיחות גבוהה יותר של אלרגיה למזון. השכיחות יורדת עם הגיל ובמבוגרים הדיווחים נעים בין 1% עד 2% בלבד!! מניחים שירידה זאת ניגרמת בשל הבשלה של מערכות החיסון והעיכול והתפתחות סבילות למזונות שגרמו תופעות אלרגיות בילדות. עם זאת חשוב לציין ששכיחות האלרגיה למזון הנה בעלייה בארצות המפותחות. עליה זו הנה מקבילה לעליה של שכיחות מחלות אלרגיות בכלל ויתכן שיש גורם משותף.

תופעות של אלרגיה למזון

כאמור לא ניתן לשייך כל תופעה לאלרגיה. לתגובה אלרגית המתווכת ע"י IgE שני מאפיינים:

הראשון: הזמן שחלף מאכילה להופעת הסימנים.

טווח הזמן השכיח הנו דקות עד שעות ספורות לאחר אכילת המזון.

השני: אופי התופעות.

העור ומערכת העיכול הנם המערכות הנפגעות בשכיחות הגבוהה ביותר. תופעות עוריות כמו חרלת (אורטיקריה) חריפה המופיעה דקות לאחר האכילה מהווה סימפטום מאד מחשיד לאלרגיה למזון. ישנם מקרים קלים בהם התופעות יופיעו רק בחלל הפה, מקום המגע של מזון עם הריריות. תופעה זו מכונה "תסמונת הפה האלרגי" (Syndrome Allergy Oral= OAS). גם תופעה זו תתרחש תוך דקות מזמן המגע עם המזון ולרוב חולפת ללא גרימת נזק נוסף. תופעה זאת משמשת למעשה "כפעמון אזעקה", ומונעת מהחולה להיחשף לכמות גדולה יותר של מזון שהוא אלרגי אליו.

פרט לתופעות העוריות, ההתבטאות השכיחה ביותר כוללת סימפטומים של מערכת העיכול כמו הקאות ושלשולים. במקרים קשים יותר מופיעים גם סימפטומים נשימתיים כמו שיעול נזלת וצפצופים. חשוב להדגיש כי השכיחות של תסמינים נשימתיים כביטוי יחיד של אלרגיה למזון נדירה ולכן ברוב המקרים אין הצדקה אובייקטיבית להמלצה, השכיחה כל-כך בקרב אנשי סגל רפואי כולל רופאי ילדים, של הפסקת מוצרי מזון שונים (בעיקר חלב ומוצריו) בילד הסובל מנזלת כרונית, רגישות יתר של דרכי הנשימה, אסטמה, או דלקות אוזניים. חוזרות סימפטומים חמורים יותר הם היצרות קשה של דרכי הנשימה, ירידה בלחץ דם, הפרעות בתפקוד הלב, ובמקרים חמורים אף מוות!! בארצות הברית, לפי הערכת ה FDA, מתים בכל שנה (2016) כ 50-150 איש (אני חושב שזו הערכת ייתר…) בעיקר בני נוער, כתוצאה מאלרגיה למזון.