רפואה משלימה/רפואה אלטרנטיבית ואלרגיה

אנו מצויים בעשור השלישי של המאה ה21 – אי אפשר להתעלם מהחשיפה ההולכת וגדלה של הציבור לרפואה אלטרנטיבית. חשיפה זו מתרחשת לא מעט גם בתחום של המחלות אלרגיות. עקב שכיחותם של המחלות האלרגיות, רב-גוניותם וההכרות השטחית של מטפלים קונבנציונליים עם הנושא של "אלרגיה" יש הנוטים לראות במחלות אלרגיות שדה טבעי לרפואה אלטרנטיבית. לדידי, עובדה זו גם מובנת וגם מפתיעה ובעיקר מדאיגה.

למה מפתיעה? אלרגיה היא אחת התופעות היותר מוגדרות יותר מובנות, ויותר נחקרות בין המחלות. יתר על כן לאבחנה של תופעות אלרגיות יש כלים אבחנתיים, קליניים ומעבדתיים מאד מוגדרים ומדויקים. לעומת זאת רפואה אלטרנטיבית מתאפיינת בהפך הגמור. תחום הרפואה האלטרנטיבית הרבה פחות מוגדר ובוודאי פחות מדויק ומעל לכל הדיסציפלינה מתעלמת מכלים אבחנתיים מדעיים.

כאן המקום להזכיר כי תחת הגג של המונח רפואה אלטרנטיבית חוסים דיסציפלינות שונות אחת מרעותה במידה רבה. מה א"כ המכנה המשותף?

מה אם כן המכנה המשותף לרפואה אלטרנטיבית? נראה שהמכנה המשותף הרחב ביותר לענפי הרפואה אלטרנטיבית לסוגיה הוא העדר הביסוס העובדתי ליעילותה. נכון, כי אספקת ההוכחות ליעילות טיפולים ברפואה הקונבנציונלית כרוכים בעבודה סיזיפית. השיטה השלטת היא "שיטת האורות של הגשש החיוור". מה היא שיטה זו. "כאשר רואים בחושך שני אורות כיצד נדע אם מדובר במשאית או בשני אופנועים?" "עוברים באמצע" "אם עברת, אופנועים…..". ברפואה פשוט עוברים בזהירות, בצורה מבוקרת על מנת ללמוד כיצד לזהות מראש אם מדובר במשאית או בזוג אופנועים. לימוד זה מייגע, לפעמים אפור ולוקח זמן. לא פלא שמחפשים קיצורי דרך.

למעשה, בניגוד לדעה המקובלת נעשו לא מעט עבודות מחקר מבוקרות בשטחים שונים של הרפואה האלטרנטיבית. עד היום לא הושגה הוכחה ליעילות באף אחת מהן. למעשה גם לא יתכן שתושג הוכחה כזו. כי בו ברגע שסוג טיפולי עומד בקריטריונים המדעיים ומוכיח יעלות מיד יוצא מגדר רפואה משלימה או רפואה אלטרנטיבית ומועבר לתחום של רפואה קונבנציונלית. לאור ההבנה הזו נראה כי אין שני תחומים מנוגדים יותר מאשר "אלרגיה" ורפואה אלטרנטיבית. רק להמחשה טיפול חיסוני שהנו מיצג של אלרגיה מתבסס על מתן מינונים הולכים של החומר האלרגני ע"מ לחולל שינוי במערך החיסוני ובאופי התגובה של המטופל. ההיגיון מאחורי גישה זו הנו מדעי — כמה שיותר חומר מוזרק יש יותר השפעה על מערכת החיסון והתוצאה יותר העמידות של המערכת לחומר האלרגני. לעומת זאת ההומיאופתיה, שהנה לצורך העניין המייצג בולט של רפואה אלטרנטיבית, משתמש במהולים כל כך גדולים, ז"א בחומר כל כך מדולל, עד ש"בתרופה" שמקבל החולה יש רק "זיכרון" של החומר (אין אפילו מולקולה בודדת של חומר!). מה הכוונה ב"זיכרון" של החומר, דבר זה לא מוגדר ומעולם לא הודגם בצורה מדעית. אולם חישוב פשוט מראה שלא יתכן שיש אפילו מולקולה אחת בחומר המוזרק או ניתן למטופל.

דוגמה נוספת — אלרגיה מסוגלת לאבחן רק גורמים פרטניים ומאד מוגדרים. הרופא האלרגולוג "מואשם" לא אחת כי אומר לחולים כי "לא מדובר באלרגיה" או כי "לא ניתן להוכיח כי מדובר באלרגיה" בעוד שהמטפל האלטרנטיבי "מצליח" לאבחן הכול, וזאת אף בלא צורך להסתמך על מעבדה או הדמיה, רק מתוך שיחה….

לאחר כל זאת, למה אם כן אמרתי כי העובדה שחולים אלרגיים פונים לרפואה אלטרנטיבית היא מובנת. ושוב הקדמה קטנה. אם אכן רפואה אלטרנטיבית מתאפיינת בכך שלא הוכחה מעולם מה מקור הסיפורים על ההצלחות? ישנן מחלות רבות להן "אופי גלי" או מחזורי. אמר לי פעם מכונאי "דר’ מכונית זה לא בן אדם, היא לא מתקנת את עצמה לבד". מחלות מחמירות ונסוגות גם עצמונית, ז"א ללא טיפול. לכולם מוכרות תופעות של כאבי גב הנעלמים רק ע"מ לחזור לאחר תקופה. אם ניקח ונעקוב אחר אדם הסובל מכאבי גב. המסלול שלו כולל פניה לרופא משפחה, אורתופד, פיזיותרפיה ועוד. אם עדיין לא השיג מזור יפנה לרפואה אלטרנטיבית. מובן מאליו, כי חלק מאלו יגיע למטפל האלטרנטיבי בשיא המחלה, שיא הסבל אשר לאחריו יש צפויה ממילא הקלה. והנה לכם הצלחה יפה. במחלות אלרגיות הדבר עוד יותר בולט. חלק ניכר של המחלות הנן עונתיות ותלויות בחשיפה למחולל אלרגיה זה או אחר הקיים לאורך תקופה נתונה. אם פונים לרפואה האלטרנטיבית קרוב לשיא המחלה — יש סיכויי הצלחה מצוינים. עוד דוגמה להצלחה, אסתמה של תינוקות (פרק 5) הנה תופעה מוגבלת בגיל וחולפת ברוב המקרים, לא לפני שגורמת להורים (במיוחד של ילד ראשון) סבל והוצאות רבות. לא מעטים מההורים פונים בשלב זה או אחר לרפואה אלטרנטיבית, הרי לכם עוד נושא עם הצלחה כמעט מובטחת. כאשר באים למדוד "הצלחות" אלו בכלים מדעיים, כדוגמת "שיטת האורות של הגשש", אבל עם השוואה לקבוצת ביקורת, הצלחות אלו נמוגות. מהלך אופייני בטיפולים אלטרנטיביים קורה כאשר חולים מספרים כי "בעבר כאשר הייתה לי תופעה כזו והתייאשתי מרפואה קונבנציונלית המטפל האלטרנטיבי עזר לי……., אולם הפעם הלכתי אליו ולא נעזרתי" הסיבה ברורה, בפעם קודמת הלך בשיא המחלה ומשם הגל רק השתפר, הפעם פנה בתחילת הסימפטומים ואלו הלכו והחריפו. באנלוגיה אם בפעם הקודמת האורות יצגו שני אופנועים, יתכן שהפעם הם ייצגו משאית, אלא אם כן נמצא את השיטה להבדיל ביניהן.

עוד דרך ללמוד על הנושא היא לראות כמה יש ללמוד על מנת לשלוט בו. הנה דוגמה מהחיים. פעם בדקתי בחור כבן 23 אשר ספר לי כי הלך ללמוד רפואה משלימה. שאלתיו למה לא פנית ללימודי רפואה? והוא השיב, ראשית לא היו לי נתונים להתקבל (הפסיכומטרי). שנית רפואה קונבנציונלית דורשת שבע שנות לימוד, 5 שנות התמחות ועוד שלוש שנות תת התמחות ע"מ להיות מומחה לתחום בודד. כאן, בלימודי רפואה משלימה, הנני נהיה מומחה לתחומים רבים בתוך שלוש שנות לימוד במקום 15 שנות השקעה. משהו במשוואה זו בכ"ז לא מובן, כיצד יכול אדם בעל נתונים פחותים להגיע למומחיות כה רחבה בחמישית הזמן מהדרוש לעמיתו היותר מוכשר?…….

כאשר כתבתי פרק זה לראשונה חשבתי שאולי הייתי בוטה ואז לקראת דיון בTV בנושא קראתי את הקטע הבא ובכן דר’ גון פורבס הבין זאת לפני 160 שנה!!!!

acquisition of knowledge in medicine. In 1846, John Forbes compared homeopathy and allopathy, mostly informally, but also with a few shrewd experiments.’ He found the results of homeopathy for certain ailments as good as those of his own treatments. Because he considered the theory of increased potency by greater dilutions "an outrage to human reason", and therefore any effect of homeopathy impossible, he proposed that his findings should lead to introspection about the effectiveness of the allopathic medicine of his time.’

מה בכ"ז לדעתי מקומה של רפואה משלימה. לדעתי מקומה אינה בנושא המדעי או הרפואי אלא יותר בתחום המיסטיקה והלא מובן? לא מעטים הרבנים והמופלאים עליהם יש סיפורים ניסים והצלחות למכביר, ומי אני שאחווה דעה על כך, קטונתי. אני רק מאחל לכל מי שפונה למזור בתחום זה שתמיד יהיה לו המזל והאורות שביניהן הוא מנסה לעבור אכן יהיו זוג אופנועים…

הירשמו לייעוץ אצל פרופ' יצחק כץ

ההרשמה לייעוץ כרוכה בתשלום מקדמה

עדכון חדשות

לקרוא ולא לסבול מאלרגיות

הורים לילדים עם אלרגיה למזון

31 יולי 2009, נכתב לראשונה ע"י פרופ' יצחק כץ הפוסט מתעדכן, לאחרונה ב10 לנובמבר 2022.  בשלהיי שנת 2008 עלתה ההצעה להקציב "סייעת" לכל ילד (נדמה לי עד גיל תשע שנים) אשר סובל מאלרגיה למזון. התנגדתי להקציב סייעות לילדים אלרגיים והצעתי פתרונות אלטרנטיביים. כיום כולם מבינים שהייתה טעות שעלתה מיליארדים של שקלים ללא כל תועלת.    […]

חלב – אלרגיה וליחה – מיתוסים מול מציאות

  נכתב ע"י פרופ' יצחק כץ ב31 ביולי 2009, ועודכן, סגנון בלבד, בדצמבר 2022. חלבון חלב הפרה הנו, בד"כ, המזון הראשון בו ניתקל התינוק. אם לאחר שמפסיק לינוק, אם במהלך ההנקה וכמה שזה נשמע מפתיע עוד לפני ההנקה. מסתבר, כי במעל ל 50% מהמקרים בהם האם מדווחת על "הנקה בלבד" במשך כך וכך שבועות/חודשים, תחקור […]

מאיפה צץ הנושא של "עלול להכיל" ולהיכן תפח

31 באוגוסט 2022ע"י פרופ' יצחק כץ למיטב ידיעתי הנושא התעורר לראשונה בשנת 1991 כאשר קבוצת חוקרים מבולטימור (ג'ון הופקינס) תארו סדרת מקרים של תגובות אלרגיות, בחלקן מסכנות חיים, למאכלי "פרווה" אשר הכילו שיירי חלב מקור. פחות משנה לאחר מכן פורסם מקרה דומה ממיו קליניק  (רוצ'סטר מיניסוטה) עם התייחסות פיקאנטרית רבה גם לנושא "אישורי הכשרות". מסתבר שמה ש "פרווה"ואינו […]

מה גורם לאלרגיה וכיצד מאבחנים אלרגיה

עדכון 31 באוגוסט 2022   ע"י פרופ' יצחק כץ   אני לא יודע בנוגע לאהבה אבל אלרגיה היא באמת עניין של גיאוגרפיה. גורמי אלרגיה שהם רלוונטיים באזור אחד אינם קיימים במקום אחר. אין רופא אשר קורא ספרות רפואית מערבית ובמיוחד אמריקאית שאינו מכיר את השיח המכונה Ragweed (אמברוזיה). שיח זה משמש כסמן אלרגי עיקרי בחוף המזרחי בארה"ב. […]

טען עוד