אלרגיה כמחלה סיסטמית

מה ניתן לעשות לפני הטיפול אחריו ובמקומו

עד עתה השתדלתי לעמוד על קרקע מוצקה של עובדות בדוקות. בפרק זה נביא גם דיווחים על נושאים חמים באלרגיה, או קונספציות בשלבי התהוות. ממש חם מהתנור. אלרגיה היא אחד התחומים היותר מדויקים ומוגדרים. המחלות מאופיינות, הגורמים מאובחנים, הטיפולים הגיוניים למרות שמידת ההצלחה אינה תמיד מוחלטת. אולם נשאלת השאלה האם ניתן לעשות משהו "טבעי" האם ישנם אורחות חיים המשפיעים על התפתחות אלרגיה? תשובה לשאלות אלו יכולה להכתיב לנו אורחות חיים מסוימים אשר ישפרו את הסיכויים להימנע מלפתח אלרגיות. בכל הרפואה המודרנית אנו יודעים כי מחלות כרוניות מורכבות משני מרכיבים גנים וסביבה. החלק הגנטי קשיח בלתי ניתן להשפעה. בעוד המרכיב הסביבתי לא תמיד ברור. אלרגיה היא בעיקרה תגובה לגורמים חיצוניים, דהיינו סביבתיים, לכן ללא ספק שאלרגיה מהווה קנדידט ראשון במעלה למניפולציה סביבתית. איני מתיימר להגיד כי יש לי תשובות חד משמעיות אולם יש היום לפחות חלקי אינפורמציה המתחילים לתפוס את מקומם בפסיפס האלרגי.

אלגיה הנה למעשה מחלה מערכתית. חולים רבים חולים לא רק באסתמה אלא גם אסתמה גם נזלת, אלרגיה למזון, אטופיק דרמטיטיס ועוד. חולים רבים מתלוננים על הרגשה כללית רעה, עייפות וחוסר יכולת לתפקד בעונות האלרגיה. אנשים מדווחים כי בעת ביקור במקום בו האלרגנים לא קיימים לא רק הנזלת חלפה אלא כל איכות החיים השתנתה. זאת ועוד, הנטייה האלרגית ניתנת להיבחן בתגובה כללית של מערכת החיסון ולא רק באיבר המטרה הפגוע. הטיית הלימפוציטים לכיוון 1 (Th1=זיהומי) או לכיוון 2 (Th2=אלרגי) כפי שידובר בהמשך, ניתנת להיבדק כבר בדם טבורי. ומעל לכל תבחיני העור חיוביים בכל איבר בגוף למרות שהמחלה מופיעה רק בריאות למשל.

מתבקשת השאלה האם מדובר במשהו מערכתי, האם בכלל ניתן לעשות משהו כדי לשנות מהלך מחלה? זו שאלה כללית בעולם הרפואה או הביולוגיה. לאחר שהדברנו מספר קוטלים זיהומיים עיקריים כגון דבר ואבעבועות שחורות ועוד מחלות להן קיים חיסון עסוקה הרפואה בתיקון מצבה מחלה. יתר על כן חדשות לבקרים אנו שומעים כי מתגלים גנים האחראיים על — השמנה, רזון, התפתחות גידולים סרטניים ומה לא. אם כן הכול מוכתב במפה הגנטית ומה אנו יכולים לעשות פרט מלהגיב ולקחת תרופות? ואכן, גם במחלות אלרגיות יש גנטיקה ברורה. ילד לשני הורים אטופיים (בעלי נטייה) אלרגית הנו בעל סיכויים גדולים להיות אטופי הרבה יותר מאשר ילד למשפחה ללא אלרגיה. אולם וכאן בא אולם גדול. השנים האחרונות למדו אותנו כי מתחולל שינוי מהותי. שכיחות המחלות האלרגיות בעליה עצומה והמדובר בכל המחלות האלרגיות ה"קלאסיות": אסתמה, נזלת אלרגית ואף "אטופיק דרמטיטיס". עד כי האלרגיה הפכה להיות "האפידמיה של המאה ה21". שינוי כה מהיר לא ניתן להסבר רק על בסיס גנטי, אין ספק כי מעבר לתפקיד המכריע של הגנטיקה יש גם חשיבות מכרעת להשפעה חיצונית — דהיינו השפעה סביבתית/התנהגותית. אפיון מדויק של השפעות אלו יכול ללמד אותנו מה לעשות אחרת או מה לא לעשות ע"מ לשפר הסיכויים. קשה להחליט היכן להתחיל את מיון ההצעות והאפשרויות אולם נראה כי תורת ההיגיינה יכולה להיות נקודת זינוק טובה.

תורת ההיגיינה: מעניין לציין כי האפידמיה האלרגית פגעה בעיקר בעולם המערבי המפותח. ז"א דווקא במדינות אלו — אנגליה ארה"ב אוסטרליה ועוד דווחו על עליה בשיעור המחלות האלרגיות, עליה בתמותה ותחלואה של אסתמה. דבר זה נתן רמז כי יש לחפש הגורם באורח החיים המודרני. מייד אותרו מספר אפשרויות — כגון העדר או מיעוט מחלות וירליות, מתן אנטיביוטיקה, ירידה בשכיחות ההנקה, חיים בעיר ועוד. כל מכלול האפשרויות נמצאות בבירור להלן כמה מהן:

1. מספר ילדים במשפחה: מזה כ 30 שנה מתברר כי לגודל המשפחה יש השפעה על הסיכוי לפתח מחלות אלרגיות. ככל שיש יותר אחים הסיכוי לפתח אלרגיה קטן. גורם ההגנה קיים במיוחד לגבי האחים היותר צעירים.
2. גיל הכניסה למעון: מסתבר בדרגת סבירות גבוהה כי ככל שהתינוק מבקר מוקדם יותר במעון הסיכוי לחלות במחלות אלרגיות קטן יותר. גורם ההגנה חזק במיוחד אם הולכים למעון בגיל פחות מ 6 חדשים. כן, כן אותה אם המכניסה את התינוק למעון בגיל 3 חדשים, מיד בתום חופשת הלידה, אינה עושה לו עוול לפחות במה שנוגע לסיכויו לפתח אסתמה או מחלה אלרגית אחרת.
3. מחלות וירליות: מה הקשר הסביר בין שני הראשונים. שכיחות מחלות ויראליות? ילד המבקר מוקדם במעון נחשף למגוון מחלות ויראליות ואלו יכולים להגן עליו מפני התפתחות אלרגיה. הסבר זה מאד מפתה מה גם שיש הגיון ביולוגי אחריו. המאפיין של נטייה אלרגית היא הפרשת גורמים ביולוגיים חיסונים מוגדרים (IL-4, IL-13, IL-5) בעוד שגירוי ויראלי גורם להפרשת גורמים אחרים (לסקרנים —אינטרפרון). תינוק שאינו במעון אולם יש לו מספר אחים יוכל להתכבד ולקבל את הווירוסים מהם. למרות ההסבר ההגיוני, ה"חשיבות" של מחלות ויראליות, אלו מחלות ויראליות בדיוק ומה העיתוי ה"אידיאלי" לחלות בהן לא ברור.
4. סביבה כפרית: השיא של סיפור ההיגיינה בא דווקא מאירופה ואוסטרליה. באירופה המרכזית ישנן עדיין אוכלוסיות כפריות בהן המשפחה קיימות עדיין ישויות מעניינות מעין שריד לעבר. הכוונה לחוות חקלאיות בהן יש רפת וכל המשפחה עסוקה ב"עסק המשפחתי". אם המשפחה עוזרת בחליבה, האכלת הבהמות ושוהה לעתים מזומנות ברפת. התצפיות הראו שילדים שגדלו בכפרים אלו נטו פחות לפתח מחלות אלרגיות בכלל ואסתמה בפרט. מה גורם ההגנה בחוות המשפחתיות אלו? נראה כי עצם השהיה ברפת של האם ושל הילוד הוא הוא הגורם. ועוד גורם שתיית חלב מהחליבה של הרפת. התצפיות הראו שעצם בילוי הילדות בחווה משפחתית כזו עוזרת אבל סיכוי יותר טוב לחמוק ממחלות אלרגיות קיים אם היה קיים מגע אקטיבי עם הבהמות והרפת.
5. חשיפה לרעלן חיידקים(אנדוטוקסין): (אנדוטוקסין = LPS (lipopolysaccharide הנו ממרכיבי דופן התא של חיידקים מסוימים. מחקר יותר מדוקדק מחוות חקלאיות אלו גילה שככל שנמצא ריכוז יותר גבוה של האנדוטקסין במזרוני הילדים כך פחתו סיכוייהם לפתח מחלה אלרגית. יתר על כן בדם ילדים אלו נמצאו מתווכים אימונולוגיים שמרמזים כי המערכת החיסונית שלהם מכוונת להילחם נגד זיהומים ולא מכוונת לנטייה אלרגית.
6. גנטיקה פונקציונלית: כדי להשלים המעגל נמצא קשר הגיוני להסביר למה חשיפה לאנדוטוקסין תתרום לתת יצור הנוגדן האלרגי (IgE) שתואר עוד בפרק מס 1.

ניתן אפוא לסכם ולומר שמערכת החיסונית אשר בלידה מכוונת לכיוון יצירת תגובות אלרגיות, אולם אירועים בינקות משנים את ההדגשים ע"י "גירויים נוגדי אלרגיה" ומאפסים אותה להילחם כנגד גורמים מזהמים. האפשרות להשפיע על המערכת החיסונית ע"י "גירויים נוגדי אלרגיה" הנה מוגבלת בגיל. יתכן שלכל סוג של גירוי יש טווח גילים שונה, בכל מקרה ברור שטווח גילים זה מצוי סביב הלידה ובשנות הילדות. תנאי החיים המודרניים גורמים לכך שגירויים אלו לא מתרחשים. ולכן יש עליה בשכיחות מחלות אלרגיות. מגורים בסביבה כפרית, חשיפה לבע"ח, מספר אחים גדול וביקור מוקדם מאד במעון מהווים דוגמאות ל"גירויים נוגדי אלרגיה" ויכולים כולם לספק את הגירויים הדרושים להטיית המערכת החיסונית.

ההוכחה לגישה כי אנו יכולים להשפיע סופקה בנושא של "אלרגיה למזון". בניגוד לגישה שהייתה קיימת כי לא רצוי לחשוף תינוק למזון בעל פוטנציאל אלרגני (חלב, בוטנים, שומשום, אגוזים, ביצים ועוד), מוקדם סיפקנו דר' גדעון לק מאנגליה ואנוכי – הוכחה חד משמעית כי חשיפה לבוטנים מוקדם בחיים (כמה מוקדם? יותר מוקדם !!), מקטינה מאד את ההיתכנות של אלרגיה לבוטנים. אני, במחקר שפורסם ב 2010 הוכחתי זאת לגבי חלב. 

למרות הוכחות חד משמעיות כי חשיפה מוקדמת (אבל ממש מוקדמת) וקבועה לחלבוני חלב פרה, זה נכון כמובן לגבי פורמולות תמ"ל למיניהן, חשיפה מהימים הראשונים לחיים, אבל חשיפה קבועה, מונעת כמעט לחלוטין אלרגיה לחלב פרה. זה גם לא מפריע להנקה. אני מייעץ להניק כל היום ובלילה לתת מנת תמ"ל חלבי, רצוי ע"י האבא. זה מעניק מנוחה לאם המניקה.