אורטיקריה חריפה

תגובה אורטיקריאלית של “נגעים” בעור בצורת “איים”, מגרדים, אשר משנים את מיקומם, ככלל אף נגע לא נשאר במקום יותר מ 24 שעות.
כמתואר בעמוד הקודם, צורת הנגעים – כמו “איים”  צפים.  

מוכרים גורמים שונים לאורטיקריה חריפה. הידועים ביותר הם תגובות אלרגיות למזון, תרופות, ארס חרקים (דבורים, צרעותת וכו’). תגובה כזו יכולה להיות חלק מתגובה קשה ומסכנת חיים – אנפילקטית – הכוללת בנוסף לפריחה גם ירידת לחץ דם, חנק, קושי נשימה ועוד. כידוע אנפילקסיס בצורתה הקשה והחמורה ביותר יכולה לגרום למוות. אבל לרוב מדובר בתגובה מוגבלת.
כאשר הגורם לאורטיקריה החריפה אינו ידוע אנו נוטים ליחסו לזיהום ויראלי או גורם לא מזוהה אחר.
אורטקריה כתגובה ברורה לגורם אלרגני מזוהה (מזון, תרופה, רעלן וכו’) מתחילה סמוך לחשיפה – בתוך דקות בודדות או אף פחות ועד לכשעתיים לאחר החשיפה. התגובה נמשכת זמן מוגבל מדקות עד שעות ועד לכ24-48 שעות (נדיר).
המזון הגורם הוא בד“כ אחד מתוך רשימה מוגבלת (חלב, ביצה, שומשום, בוטנים אגוזים, דגים, כוסמת קיווי – נדיר סויה , חיטה) אבל למעשה כל מזון יכול להיות הגורם.

שאלות שעוזרות לברר הקשר לאלרגיה היא למשל “באיזה שעה מתחילה הפריחה?” (שלה זו תקפה במיוחד לאורטיקריה חריפה) אם הפריחה התחילה בשעה לא רלוונטית לאכילה [כגון בתוך כדי שינה, למשל] הסיכוי שמרכיב מזון גרם להופעת הפריחה נשלל. כנל אם הפריחה קיימת כל השנה, לאורך עונות שונות, ברור שלא מדובר באבקני צמחים.
אורטקריה מגורם לא מאותר יכולה להמשך לתקופה ארוכה יותר. היא נקראת אורטיקריה חריפה כל עוד לא נמשכת יותר מ42 יום (6 שבועות). למה נקבע הגבול ל 6 שבועות – אין לי תשובה, קביעה ארביטררית אבל הערך הזהת של 6 שבועות התקבע אצל הרופאים והקהילה המדעית.
הטיפול באורטיקריה חריפה היא ע"י אנטיהיסטמינים (סימפטומתי) ואם הגורם מזוהה כמובן להרחיקו ולהמנע ממנו בעתיד.
במקרים קשים יש הנותנים סטרואידים (קורטיזון) טיפול זה לא מומלץ אבל יעיל בטווח הקצר. לכן, בחדרי מיון נוטים להיעזר בו. באחת הסקירות נמצא כי מעל 90% הפונים לחדר מיון בגין אורטיקריה חריפה טופלו בקורס של סטרואידים. אחת הסיבות לחוסר ההתלהבות של ה"מומחים" מטיפול זה היא שכיחות ה"ריבאונד" עם חלוף השפעת הסטרואיד, (כן כמו בכדורסל, הכדור הנהדף מהקרש עוצמתו לעיתם גדולה יותר מהכדור המקורי). בנוסף, כאשר רואים אורטיקריה, קשה לדעת אם זה חלק מאירוע חריף, קצר מועד אשר עומד לחלוף או תחילתה של אורטיקריה כרונית (בעמוד הבא) שעבורו יודעים רק את מועד ההתחלה אבל לא את המהלך ומועד הסיום. מתן סטרואידים לתקופה ארוכה….. ודאי וודאי שכרוך בתופעות לוואי קשות ואינו מומלץ.

קיימים היום בשוק מספר סוגי אנטיהיסטמינים מהדור השני, יעילים, ארוכי טווח פעולה – כ 24 שעות ולא מרדימים (אינם חודרים את מחסום ה"דם – נוזל שדרה" (BBB) וכך לא חודרים למוח ולא גורמים לטישטוש ההכרה ונמנום. המוכרים ביותר Loratadine, Mizolen , Bilaxten, Desloratadine, Terfenadine, אלו שמות גנריים – השמות המסחריים הם טלפסט, אריוס, לורסטין ועוד. לעומתם האנטיהיסטמינים מהדור הראשון, כמו אהיסטון אטרקס, בנדריל, פרופיטן ועוד, כן חודרים את המחסום “דם-נוזל שדרה” ונקשרים לקולטנים המתאימים במוח ותופעת הלוואי היא טישטוש ונמנום. לעיתים ל"תופעת לוואי" זו יש יתרון,היום ותורם להפחתת/הפסקת הגרד. חשוב מאד להדגיש כי אין לנהוג בעת נטילת תרופות אלו. המטופל חייב לצאת עם המסר רק לא לנהוג!.

משך הטיפול ע"י אנטיהיסטמינים, נקבע ע"י משך הסימפטומים (בעיקר גרד). לא מדובר בטיפול מרפא, אלא טיפול סימפפטימתי, כך שאם קבלתם 15 טבליות אבל הבעיה חלפה לאחר 5 טבליות, אין חובה להמשיך ולסיים את כל המנה.
בילדים נהוג להשתמש ב Fenistil שפעולתו מהירה (אולם קצרת טווח) ומרדים – אבל רוב ההורים די מרוצים שהתינוק/הילד החולה מעט רדום, ולא מציק שמגרד לו…
לסיכום, בסה"כ מדובר במחלה קלה ומאד שכיחה. מעטים האנשים שלא חוו אירוע של אורטיקריה קצרת מועד לפחות פעם בחייהם, הרבה פעמים בילדותם. ביון שמדובר באורטיקריה חריפה, קצרת טווח, הרוב בד"כ לא זוכר את ה"חוויה" כאירוע מכונן…