priha

חרלת (URTICARIA) ׁואנגיואדמה

"דוקטור אתה לא מבין כבר 6 חדשים יש לי הפריחה הזו ואני לא מבין כיצד אתם הרופאים לא מסוגלים להסביר לי ממה זה בא" "בתחילה הפריחה הייתה מסוג מזון אחד ואחרי שהפסקתי אכן הייתה הקלה אבל עכשיו יש לי פריחה מכל מה שאני אוכל" "דוקטור אנא, אשפז אותי ושימצאו כבר ממה אני סובל" אלו רק מעט מהפנינים אשר נשמעים מפי חולי חרלת כרונית. יש מחלות קשות יותר ומסוכנות יותר מאשר חרלת, אבל ספק אם יש מחלה מציקה ומתסכלת כמו מחלה/תופעה זו.

חרלת הינה התפרחת העורית השכיחה ביותר בקבוצת המחלות האלרגיות. מדובר בתופעה פתאומית של נגעים מפוזרים על פני העור בעלי גוון אדמדם, מעט מורמים (ביטוי לבצקת ונפיחות קלה) בקטר של מספר מ"מ – מספר ס"מ המלווים בעקצוץ טורדני. נגע שכזה נמשך בד"כ כ36-24 שעות, חולף מבלי להותיר עקבות נזק בעור, אולם רק כדי להופיע שוב במקום אחר. חרלת הינה ביטוי לשפעול תאי פיטום בשכבות העליונות של העור ולהפרשת מתווכים כפי שתואר בפרק העוסק במנגנון התגובה האלרגית.

כמתואר, שם המתווכים השונים כולל היסטמין לויקוטריאנים וציטוקינים שונים יגרמו להגברת חדירות כלי הדם ולהרחבתם ולגירוי עצבים תחושתיים עובדה שתתבטא בהופעת נפיחות/בצקת, אודם מקומי וגרד בהתאמה. בכ40% – מהמקרים תתלווה התפרחת החרלתית בנפיחות של רקמות רכות כמו שפתיים עפעפיים אברי מין וכד'. תמונה קלינית זו מכונה ANGIOEDEMA וגם היא ביטוי להפרשת מתווכים מתאי פיטום אם כי הפעם מדובר בשכבות עמוקות יותר של העור. לעתים נדירות יותר אנגיואדמה מתבטאת בנפיחות הלשון או הלוע. יש לציין כי נפיחות/בצקת בקנה הנשימה הינה נדירה ביותר ולמעשה לא מתלווה לחרלת. למרות שכל חולה בטוח שרק בחלקו נגזרה הגזירה לחלות בתופעה מוזרה זו, חרלת (בלבד או כזו המתלווה באנגיואדמה ) הינה תופעה שכיחה למדי, כ15 – 20%  מהאוכלוסייה ילקו בצורה כלשהי של התופעה במהלך חייהם. ניתן לסכם ולומר כי חרלת הינה תופעה מוגבלת לעור ללא פגיעה באיברים פנימיים. חשוב להגיד פרט למקרה מיוחד של מחלה תורשתית אין סכנת חנק ומוות. [ברפואה ובביולוגיה רצוי לסייג במלה "כמעט אף פעם", יש מקרים משניים לתרופות ACE inhibitor העלולים להיות מסוכנים].

התבטאות קלינית של חרלת:

נהוג לסווג את החרלת 2 – ל קבוצות עיקריות על פי משך התופעה.

החרלת החריפה (URTICARIA ACUTE) נמשכת בד"כ מספר ימים והינה ביטוי ברב המכריע של המקרים לתגובה אלרגית (או תופעת לוואי) למזון או תרופה או למגע עם חומר מסוים. המאפיין את התופעות הללו הינו משכן הקצר והיעלמותן מס' ימים לאחר הפסקת החשיפה/הרחקת המחולל (אלרגן). ברוב המקרים של החרלת החריפה נמצא את המנגנון האלרגי "הקלאסי" כגורם מרכזי בהתהוותה, דהיינו שפעול תאי פיטום ע"י אלרגן בתווך נוגדן – IgE המכוון ספציפית נגדו (כמוסבר בפרק מספר 1 העוסק "במנגנון התגובה האלרגית"). חומרים רבים ממקורות שונים יכולים לעורר תגובה אלרגית המתבטאת בחרלת, רובם הינם חלבונים כמו מרכיבי מזון, קשקשי חיות או תרכובות כימיות הקשורות לחלבון כמו תרופות שונות (לאחר שנקשרו לחלבון בגוף). כאמור לעיל, חרלת חריפה נעלמת לאחר הפסקת החשיפה לאלרגן, לפיכך צעד טיפולי זה מהווה גם מבחן אבחנתי לאישור החשד בגורם לתפרחת. יש לפיכך להימנע מחשיפה בעתיד לגורם החשוד.

חרלת כרונית

חרלת כרונית היא חרלת המופיעה מדי יום ביומו ונמשכת למעלה מששה שבועות. אלו החולים אשר יופיעו אצל המומחה למחלות אלרגיות. חולים הסובלים מתופעה זו מהווים אתגר אבחוני שכן ברובם המכריע לא ימצא מחולל התופעה למרות ברור אבחוני נרחב. גם במקרים אלה התופעה העורית הינה ביטוי לשפעול תאי פיטום ולהפרשת מתווכים מתוכם אולם לרוב הגורם לכך אינו ברור ואינו ידוע גם לאחר "כל הבדיקות". יש לציין כי בחרלת כרונית הגורם "האלרגי הקלאסי" המתווך באמצעות IgE ספציפי הינו נדיר ביותר ולפיכך התוצאות של בדיקות לאבחון אלרגיה כמו תבחיני עור או בדיקות דם לזהוי האלרגן לרוב שליליות.

מבחינה מנגנונית מחלקים את החרלת הכרונית ל 2 – קבוצות עיקריות:

  1. חרלת (physical urticaria פיזיקלית) 
  2. חרלת כרונית ממקור לא ידוע (chronic spontaneous urticaria, chronic idiopathic urticaria)

חרלת פיזיקלית –

הינו ביטוי עורי לשפעול תאי פיטום עקב גירוי חיצוני – פיסיקלי. הגורמים השכיחים יותר לחרלת פיסיקלית כוללים:

  • חשיפה לחיכוך מכני (dermographism) – הופעת התפרחת הטיפוסית שתוארה לעיל באזורי חיכוך העור כמו מחוך, חגורה וכיו"ב.
  • חשיפה לקור (urticaria cold) – תפרחת באזורים החשופים לקור, כולל נפיחות שפתיים וריריות הפה עקב אכילת. מזון קר חולים אלה נמצאים בסיכון לתגובה אנפילקטית (ראה פרק בנושא "מנגנון התגובה האלרגית") באם חלקים נרחבים מגופם יחשפו לקור כמו בעת טבילה במים קרים.
  • חשיפה לקרני שמש (urticaria solar) – תפרחת באזורים של הגוף החשופים לקרני השמש.
  • חשיפה לחום (urticaria cholinergic) חיצוני, או פנימי בעקבות מאמץ גופני או עקה נפשית ( stress) כמו התרגשות וכיו"ב.

יתכנו גם תגובות חרלתיות לחשיפה למים, לרטט (vibration) אצל פועלים העובדים במכשירים רוטטים וכו". מטבע הדברים יובן כי גם במקרים אלה הימנעות מהחשיפה תביא לשיפור קליני משמעותי ולנסיגת החרלת כפי שהוזכר לעיל. לא נהיר לנו המנגנון שבאמצעותו מעוררים הגורמים הפיסיקלים השונים שפעול תאי פיטום שבעטיו מופיעה התופעה בעור. אלו תופעות שסיבתן אינן ידועה אולם מנגנון התהוותם מוכר.

אופציה בעתיד: הירשמו לייעוץ אצל פרופ' יצחק כץ

אורטיקריה כרונית אידיופטית –

ברוב המכריע של חולים עם חרלת כרונית לא ניתן למצוא את הסיבה לתופעה וזאת למרות ברור אבחנתי נרחב ומפורט הכולל בדיקות, דם שתן, אמצעי הדמיה וכיו"ב. במיעוט קטן של הסובלים מחרלת כרונית ניתן למצוא כי התופעה בעור מלווה מחלה "פנימית" כמו הפרעות בתפקוד, בלוטת המגן מחלות מפרקים ורקמת החיבור, זיהום מקומי או מחלה ממארת. כאמור, מדובר במיעוט המקרים בהם יופיעו סימנים נוספים (בנוסף לחרלת) המכוונים לאבחנה אפשרית ואשר יופנו ע"י הרופא המומחה לברור אבחנתי מתאים.

החומרה הקלינית וסבל שהתופעה גורמת משתנה מחולה לחולה ואף באותו חולה לאורך ציר הזמן. יש חולים אשר סובלים רק ממצאים ממוקדים בודדים ואילו באחרים פריחה מפושטת, מגרדת ומטרידה ביותר. כאמור לעיל אופייני שה נגעים לא שורדים למעלה מ36-24 שעות והם נעלמים אולם אך ורק כדי להופיע מחדש באזורים אחרים או סמוכים לאזור הראשון. יש חולים אשר אצלם הפריחה מופיעה בעיקר בערבים עם נטייה לאיברי גוף מוגדרים כמו החלק הפנימי של ירכיים ועוד.

אורטיקריה כרונית מוגדרת כאמור כאורטיקריה הנמשכת לפחות ששה שבועות. אולם את החולה מעניין כמה זה יכול להמשך. אין אפשרות לתת תשובה חד משמעית לחולה הבודד. המחלה נמשכת בממוצע כשנה וחצי (כן 18 חודש), אולם מוכרים מיקרים שנמשכים גם שנים ארוכות. בד"כ עם הפוגות והתלקחויות. 

חרלת כרונית יכולה לפגוע בכל גיל הן בגברים והן בנשים אם כי השכיחות גבוהה במיוחד בנשים בעשור להרביעי חייהן.

כאמור, לתופעה אופי מחזורי עם הפוגות והתלקחויות כאשר ההפרש ביניהן יכול להיות שבועות, חודשים או שנים.

הנה כי כן מחלה ממש מתסכלת לעיתים, מאד שכיחה מאד מוכרת ובכ"ז אנו, הרופאים, לא יכולים לתת תשובות לשאלות רבות.

ובכל זאת פתח של התקדמות בשנים האחרונות התחוור כי בכ 40% – 50% מהחולים בחרלת שהוגדרה כאידיופטית , קיימים נוגדנים עצמיים המכוונים כנגד מרכיבים בדופן תאי הפיטום וכך גורמים לשפעולם ולהפרשת המתווכים הכימיים מתוכם. אין ספק כי תגלית זו תרמה באופן משמעותי להבנת מנגנון היוצרות התופעה בחלק ניכר של החולים אולם לדאבוננו לא הביאה לשינוי משמעותי בגישה הטיפולית הנהוגה ולפיכך לא שינתה כמצופה את מהלך המחלה. בעבר, נטו לחשוב כי חרלת כרונית בחלק מהחולים הנה ביטוי לתגובה אלרגית למזון או לתוספי מזון. הנחה זו לא זכתה להוכחות מוצקות מה גם שטיפולים דיאטטיים שונים כולל הרחקת מזונות מהתפריט לא הוכחו כיעילים בחולים אלה. לפיכך, לא מפתיע שברור האלרגיה למזון ברוב המכריע של חולים אלה הנו ללא תוצאות. ברוב המקרים כאשר התוצאה היא חיובית, דהיינו מאותר גורם במזון כאחראי לאורטיקריה, ניתן היה לחשוד בכך כבר מהסיפור הראשון של החולה.

המנגנון האוטו -אימוני (נוגדנים עצמיים) אם כן, מהווה סיבה לתופעות בעור בכ 50% מהחולים. השאר ימשיכו להוות תעלומה באשר לסיבה למחלתם ומוגדרים כסובלים מחרלת אידיופטית (ממקור לא ידוע). יש לציין שבמקרי חרלת כרונית אין סכנה משמעותית של חנק, למעשה לא מוכר לי אף מקרה מניסיון אישי או מהספרות, של מוות ממחלה זו. הממצאים הנראים על פני העור לא חודרים בד" לתוך הרקמות הרכות בגרון. ידיעת עובדה זו מפחיתה את החרדה המלווה מחלה /תופעה מטרידה זו.

כביטוי לתסכול ולהבנה כי הגורם קשה ביותר לאיתור שונה השם בשנים האחרונות Chronic Spontaneous urticaria (CSU)

אנגיואדמה

כאמור לעיל אחת הצורות של חרלת היא האנגיואדמה (Angioedema). נגעים אלו יותר בצקתיים, מורמים, פחות מפושטים ומעט יותר במספרם. הגם שחלקם גורמים גרד נגעי האנגיואדמה גורמים יותר אי נוחות, לחץ וכאב ופחות גרד. לאנגיואדמה יש נטייה להופיע בשפתיים, פנים ואפילו לשון. מגוון הגורמים דומה באופן עקרוני לאלו של חרלת כרונית אידיופטית. אולם קיימים גם סיבות נוספות. אחת מאלו נובע מחסר או תפקוד לקוי של חלבון ממערכת המשלים – " חלבון הקרוי חסר C1 inhibitor"

(C1 inhibitor Deficiency)

לרוב מדובר במחלה מולדת ותורשתית, אולם יכולה להתבטא באיחור ולפעמים אין רקע תורשתי אלא נרכש. לא כאן המקום להיכנס לפרטים המדויקים אולם נדגיש רק שלוש עובדות בנושא זה. "חסר" C1 inhibitor, זו הצורה המסוכנת היכולה לגרום לחנק עד מוות. האנגיואדמה במקרה זה אינה מגרדת ומתפתחת בהדרגה תוך שעות. לכן אין להיתפס לפאניקה, יש זמן לקבל טיפול רפואי. מחלה זו ניתנת לאבחן " די בקלות ע"י בדיקות דם ויש לה טיפולים ספציפיים יעילים, גם למניעה וגם להתקף החריף. חלק מהטיפולים התפתחו בשנים האחרונות וחלקן עדיין במחקרים. לכן במקרה חשד יש להגיע לבירור ע"י מומחה בנושא.

אין קשר בין אנגיואדמה תורשתית מחסרC1I (C1 inhibitor), לאנגיואדמה אידיופטית.

טיפול

כמקובל במחלות אלרגיות, הרחקת הגורם המחולל הנו כלל נקוט בטיפול במחלה. כל זאת כמובן באם גורם זה אכן. אותר הטיפול התרופתי בחרלת, זה הנמצא בקו הראשון כולל תכשירים מקבוצת חוסמי קולטני ההיסטמין, אנטי-היסמינים. לעתים יש צורך במינון גבוה, של פי 4 או יותר מהמינון המקובל (חלק מהרוקחים עדיין לא הפנימו ולעיתים מקשים על מימוש מרשם. אולם רוב התרופות הללו לא מחייבות מרשם, מה שנקרה "מעבר לדלפק – over the counter). בעבר הייתה דעה שכדאי לשלב מספר תרופות ממשפחה זו בכדי להגיע להשפעה הרצויה. היום נראה כי הכמות  הכללית היומית, היא הקובעת. יש המייעצים להוסיף לטיפול זה קבוצה נוספת של תרופות המוכרות כחוסמות לויקוטריאנים (הכי מוכר הSingulair).  לדעתי תרופות אלו של חוסמי לויקוטריאנים לא מוספים ליעילות הטיפול, אבל בהעדר תופעות לוואי לא מזיק לנסות.

במקרים הקשים יותר ושאינם מגיבים לטיפול בחוסמי היסטמין יש רופאים המוסיפים תכשירים מקבוצת הקורטיקוסטרואידים (קורטיזון) כאשר המגמה הינה לבחור במינון האפקטיבי – הנמוך ביותר. טיפול ע"י סטרואידים שמור רק למתי מעט של המקרים כיון שחשוב להשתמש בכלל לא להשתמש בטיפול אשר יעשה יותר נזקים מהמחלה עצמה. מכיוון שמדובר במחלה שסופה ומשכה לא ברור כדאי למצות את כל האפשרויות לפני שמטפלים בסטרואידים. למעשה אין שום הוכחה שבטווח הארוך יש הצדקה למתן סטרואידים. אולם זה "נשקם" של רופאי חדרי מיון ורופאים שאינם בקיאים במחלה זו. במקרים קיצוניים ונדירים מוצע טיפול ע"י תכשירים שהיו עד עתה בשימוש לצורך מניעת דחיית שתל (ציקלוספורין). עם זאת, יש לציין כי במרבית חולי החרלת התופעה הולכת ונסוגה במשך הזמן עד להיעלמותה.

במקרים של אנגיואדמה יש מיקרים המגיבים לטיפול ע"י הקסקפרון, תכשיר אשר במקורו מיועד לטיפול בדימומים. לא כאן המקום להיכנס למנגנון אולם נזכיר שיתרונו הגדול שהנו כמעט חסר תופעות לוואי (אבל יש צורך במרשם).  בהרבה מקרים מחולל פלאים. התחלתי טיפול בתכשיר לפני יותר מ30 שנים. עתה מאד מקובל בעולם. ועל בסיס מנגנון הפעולה פותחו תכשירים יקרים בהרבה שבינתיים מאושרים לחסר C1I התורשתי בלבד. 

שוב, לא להיבהל מהערות ותהיות של רוקחים הרוב למדו, היתר לומדים ועוד ילמדו

טיפולים ביולוגיים: כמו בהרבה מחלות גם בתחום זה החידוש בא מכיוון הטיפולים הביולוגיים. Omlizumab היא נוגדן חד שבטי – monoclonal antibody המכוון כנגד המולקולה IgE, שהיא הנוגדן העיקרי בתגובות אלרגיות. הגם שלא מדובר בתופעה אלרגית, דהיינו לא תופעה מתווכת IgE ניסו את הטיפול בנוגדן זה לאורטיקריה כרונית. והנה ב2013 פרסמו Maurer ועוד שותפים את ניסיונם בטיפול בתכשיר זה באורטיקריה כרונית אידיופתית (או בשמה המודרני אורטיקריה ספונטנית) בעיתון היוקרתי ניו-אינגלנד גורנל אוף מדיסין (New Engl J Med 2013; 268:924-35) – מטופלים מ3 מרכזים 2 בארה"ב ואחד מגרמניה הגיבו יוצא מן הכלל לתכשיר זה כמעט ללא תופעות לוואי. השאר היסטוריה….

התכשיר בשמו המסחרי Xolair אושר לשימוש ברוב העולם. בהמשך הוכנס לסל התרופות הישראלי. אחוזי הצלחה גבוהים לזריקה חד חודשית במינון של 300 מ"ג. הבעיה היא העלות של מעל 3000 שח לחודש, ולא מדובר בטיפול חד פעמי אלא טיפול חודשי. בסל התרופות הישראלי יש לקבל טיפול אנטיהיסטמיני במינון גבוה למשך 6 חודש ועוד תנאים. אבל בסוף עם המלצת רופא מומחה רוב החולים זוכים להשתתפות הקופה. 

עדכון חדשות

לקרוא ולשפר ההתמודדות עם אלרגיות

הורים לילדים עם אלרגיה למזון

31 יולי 2009, נכתב לראשונה ע"י פרופ' יצחק כץ הפוסט מתעדכן, לאחרונה ב10 לנובמבר 2022.  בשלהיי שנת 2008 עלתה ההצעה להקציב "סייעת" לכל ילד (נדמה לי עד גיל תשע שנים) אשר סובל מאלרגיה למזון. התנגדתי להקציב סייעות לילדים אלרגיים והצעתי פתרונות אלטרנטיביים. כיום כולם מבינים שהייתה טעות שעלתה מיליארדים של שקלים ללא כל תועלת.    […]

חלב – אלרגיה וליחה – מיתוסים מול מציאות

  נכתב ע"י פרופ' יצחק כץ ב31 ביולי 2009, ועודכן, סגנון בלבד, בדצמבר 2022. חלבון חלב הפרה הנו, בד"כ, המזון הראשון בו ניתקל התינוק. אם לאחר שמפסיק לינוק, אם במהלך ההנקה וכמה שזה נשמע מפתיע עוד לפני ההנקה. מסתבר, כי במעל ל 50% מהמקרים בהם האם מדווחת על "הנקה בלבד" במשך כך וכך שבועות/חודשים, תחקור […]

מאיפה צץ הנושא של "עלול להכיל" ולהיכן תפח

31 באוגוסט 2022ע"י פרופ' יצחק כץ למיטב ידיעתי הנושא התעורר לראשונה בשנת 1991 כאשר קבוצת חוקרים מבולטימור (ג'ון הופקינס) תארו סדרת מקרים של תגובות אלרגיות, בחלקן מסכנות חיים, למאכלי "פרווה" אשר הכילו שיירי חלב מקור. פחות משנה לאחר מכן פורסם מקרה דומה ממיו קליניק  (רוצ'סטר מיניסוטה) עם התייחסות פיקאנטרית רבה גם לנושא "אישורי הכשרות". מסתבר שמה ש "פרווה"ואינו […]

מה גורם לאלרגיה וכיצד מאבחנים אלרגיה

עדכון 31 באוגוסט 2022   ע"י פרופ' יצחק כץ   אני לא יודע בנוגע לאהבה אבל אלרגיה היא באמת עניין של גיאוגרפיה. גורמי אלרגיה שהם רלוונטיים באזור אחד אינם קיימים במקום אחר. אין רופא אשר קורא ספרות רפואית מערבית ובמיוחד אמריקאית שאינו מכיר את השיח המכונה Ragweed (אמברוזיה). שיח זה משמש כסמן אלרגי עיקרי בחוף המזרחי בארה"ב. […]

טען עוד