חלב – אלרגיה וליחה – מיתוסים מול מציאות

כבר מהשוואה זו, ניתן להבין כי לא יתכן לחשוב ברצינות כי לחלב פרה אכן חלק משמעותי בהתקפי אסתמה בתינוקות. כל זה כאמור לא גרם להסטת האמונה כי חלב ואסתמה קשורים.

במשך השנים נעשו מספר ניסיונות לבדוק אם יש לחלב השפעה על אסתמה אולם אלו העלו חרס בידם. מיעוט הפרסומים בנושא גורם לי לחשוב שהרבה עבודות עם תוצאות שליליות לא פורסמו כלל. בשנת 1993 דווח על מאפיינים שונים של אנשים המאמינים כי חלב יוצר ליחה לעומת אלו שאינם מאמינים. מיותר לציין, שבאף אחת מן הקבוצות, לא הודגמו סמני אלרגיה לחלב (1).

בהודו 157 רופאי קהילה, General Practitioners, נשאלו שאלות שונות בהקשר לאסתמה. לשאלה "האם ילדים עם אסתמה לא צריכים לצרוך מוצרי חלב", ענו לא נכון 53% מהרופאים. הוותק ברפואה לא הועיל. על השאלה "לרוב הילדים עם אסתמה יש יותר ליחה כאשר שותים חלב" ענו נכונה 85% מהרופאים הצעירים, אולם טעו 48% מהרופאים בעלי וותק של 5 שנים ומעלה (2).

לאחרונה פורסם מאמר סקירה בנושא ההשפעות הבריאותיות של החלב מסקנתו כצפוי, כי אין הוכחה שלצריכה בינונית (moderate) של שומן החלב השפעה מזיקה על הבריאות (3).

והרמב"ם מה יהא עליו. מגדולי חכמינו ללא ספק. ובכן יש לקרא עוד מספר ציטטות ולראות שגם אותן יש להבין אחרת בראי הזמן, לדוגמא " ואולם המאכלים [הירקות] הרעים לאנשים כולם הם: השומה והבצלים וכרתי [והחציר] [הצנון] והכרוב והכלי"לווינש[חצילים]…" הנהגת הבריאות שער ראשון. שלא להזכיר את שכתב על המשגל…. (תחפשו לבד, סקרנים). יש לזכור שבתקופתו לא הכירו את מחזור הדם אשר תואר רק כ- 300 שנה לאחר מותו ע"י הרווי.

אולם נראה לי שהרמב"ם באמת התייחס לתקופתו. ראו את אשר כתב על החלב בהנהגת הבריאות שער ראשון סעיף [8] " ואולם החלב בעת שחלבו, למי שלא יחמיץ באסטומכתו ולא יתעשן ולא יתחדש לו נופח במותניו, הוא מזון טוב לו, וצריך שיתחבר עמו מעט דבש…. והטוב שבחלבים והדק שבהם – חלב העז, וחלב הפרה הוא גם כן מאכל טוב. וכל מה שיעשה מן החלב או יתחבר עמו, רע מאד וכן מה שנתבשל מן החלב או מה שיתבשל בו – רע מאד. וכל מיני גבינה רעים מאד ועבים מאד, ואולם הגבינה בת יומא, הלבנה והמתוקה ובילתי שמנה – טובה." יש לזכור גם הפסטור לא היה קיים אז.

והמיתוס השני. אחוז משמעותי מהאלרגיים לחלב אלרגיים לסויה.

אם נבחן שאלה זו מן הצד של ההיגיון, הדבר נראה משונה. התגובה האלרגית מתאפיינת בדייקנות רבה. החלק ההיפר ואריאבילי של ה – IgE נקשר לאפיטופ האלרגן וגורם להפרשת מדיאטורים של אלרגיה אשר גורמים לתגובה. בחינה מדוקדקת של האפיטופ האלרגני בחלבוני החלב, לא מעלה שום דמיון למקטע מסוים בחלבוני הסויה. זאת ועוד, ככלל הרוב המכריע של האלרגיים למזון, סובלים מאלרגיה לסוג מזון יחיד.

אולם מה לעשות שב Textbook of Pediatrics מהדורה 16, אשר פורסמה בשנת 2000 נכתב במפורש כי "לפחות 30% מהתינוקות עם אלרגיה לחלב מדגימים גם רגישות לסויה…". מספר זה ספג פיחות מסוים במעמדו כאשר במאי 2008 התפרסם דו"ח הועדה של איגוד רופאי הילדים האמריקאי ובו ההצהרה הבאה " לתינוקות עם אלרגיה מתועדת לחלבון חלב הפרה עדיף לשקול פורמולה של חלבון שעבר הידרוליזה נרחבת (Extensively hydrolyzed protein formula), כי10-14% מהתינוקות האלו ידגימו גם אלרגיה לסויה (4). נו, עם ענקים כאלו קשה להתמודד.

ובכל זאת, מן הראוי לציין מהיכן שאבה הועדה המכובדת את האינפורמציה שלה. ה – 14% נלקח מעבודהמשנת1999(5) בהשתתפות 4 מרכזים–קייזר מסאן דייגו (Zeiger), גון הופקינס, מבולטימור (Sampson), דנוור מקולורדו (Bock), אוניברסיטת ארקנסאס (Burks). הם התכוונו לבדוק כמה מהילדים עם אלרגיה לחלב יפתחו פרוספקטיבית אלרגיה לסויה. הם קבצו סה"כ 99 תינוקות עם אלרגיה לחלב ומאלו מצאו ל- 12-13 אלרגיה לסויה. אולם הייתה בעיה "קטנה" אחת. 12 הגיעו למחקר עם אלרגיה לסויה – לא פרוספקטיבי. כל ה – 12 מאותו מרכז בבולטימור. עוד לא קראתם את החלק הטוב. נחשו מה שם המרפאה – "a tertiary referral center for multiple food allergy" ובתרגום חופשי כל התינוקות/ילדים במרכז זה סבלו מאלרגיות למספר מיני מזון. להזכירכם, כמעט כל האלרגיים למזון סובלים מאלרגיה לסוג מזון יחיד. אכן, הקבוצה מגון הופקינס (John Hopkins) הייתה קבוצה מאד ייחודית. מכל יתר המרכזים לא היה אפילו ילד אחד עם אלרגיה. פרט לילד אחת שפתח eosinophilic esophagitis, שוב, מחלה שהמאפיין אותה אלרגיה למיני מזון רבים. כל נתוני המחקר אמת ואיני מפקפק בהם, אולם לא ניתן ללמוד מקבוצה כה ייחודית על כלל האוכלוסייה.

וה – 10% מהיכן נלקחו? זו עבודה משנת 2002 מפינלנד. בעבודה זו Klemola וחבריו בדקו 80 ילדים עם אלרגיה לחלב ונתנו ל- 40 סויה ול40 הידרוליזאט ???. נמצא כי 8 לא יכלו לסבול את הסויה. הבעיה היא שרק ל- 4 מהם הייתה אלרגיה מתווכת IgE ורק אחד ויחיד אשר הגיב לסויה הדגים אכן אלרגיה לסויה בבדיקת RAST. אגב, 2 דווקא לא יכלו לסבול את ההידרוליזאט (6).

במרץ שנה זו (2009), הצגנו תקציר מחקר פרוספקטיבי שהקיף מעל 13,000 ילודים (7). מתוך כל האלרגיים לחלב אף אחד לא הדגים אלרגיה לסויה. כמה ממחברי הדו"ח וממחברי המאמרים היו בקהל, אולם אף אחד לא תקף את הנתונים. יתר על כן, בערב לפני המצגת נועצתי בידידי המוכר כמומחה עולמי בנושא (G. Lack) והתכוננתי להשיב על שאלות בנושא זה.

אותו ידיד אמר לי "Don’t worry, everyone knows that this is nonsense", הציטוט מהזיכרון.

טוב עשתה ועדת התזונה של משרד הבריאות, אשר גילתה אומץ והמליצה כי לילדים עם אלרגיה לחלב אפשר לתת סויה ללא חשש. אני מעז לומר כי שכיחות אלרגיה לסויה בין התינוקות עם אלרגיה לחלב, היא כמו באוכלוסייה הכללית, ז"א קרוב מאד ל – 0. מהספרות המתארת מקרים נראה בבירור כי בין האלרגיים לחלב, יש יותר אלרגיים להידרולזאט מאשר לסויה. אגב, גם זה (אלרגיה להידרוליזט) נדיר ביותר.

מהיכן השגיאה בכל זאת? רוב הסקרים על אלרגיה לחלב נעשו בעיקר טלפונית ועם ערבוב או לפחות העדר הקפדה על הפרדה של אלרגיה המתווכת ע"י IgE ותופעות אחרות אשר טיבען לא תמיד הוברר. לתופעות אלו השניות (לא IgE), הלא ברורות ולא תמיד מוגדרות אין קשר לחלבון החלב ולכן ההחלפה לסויה גררה סימפטומים דומים. לכן "המסקנה" הייתה כי התינוקות היו אלרגיים לחלב ולסויה. ולא היא, לתינוקות אלו אין אלרגיה לא לחלב ולא לסויה…אולם עם הזמן, החליפו למזון שלישי, לעיתים הידרוליזאט, וברפואת ילדים כמו ברפואת ילדים, הזמן, הוא רופא טוב לבעיות רבות ובוודאי לאי נוחות בטנית, או אי נוחות אחרת שאנו מכנים infantile colic, בניסיון למתן מזון השלישי, לאחר פורמולה חלבית ממספר יצרנים ופורמולות מבוססות סויה ממספר יצרנים, כל ניסיון כזה אורך מספר ימים עד שבוע ובסיום התהליך, הגיע הזמן והתינוק הפסיק לבכות/להיאנח/לשלשל או מה שלא יהיה….

 עדכון סגנון בלבד, בדצמבר 2022, התוכן לא שונה כלל וכלל!

1. Arney WK, Pinnock CB. The Milk Mucus Belief: Sensations Associated with the Belief and Characteristics of Believers. Appetite. 1993, 20:53-60.

2. Gautam VP, Shah A, Malhorta A et al. General Practitionarer's knowledge of childhood asthma in Delhi, India. Int J Tuberc Lung Dis 2008; 12:677-682.

3. Haug A, Hostmark AT and Harstad OM. Bovine milk in human nutrition – a review. Lipids in Health and Disease2007; 6:25-41.

4. Bhatia J, Greer F and the Committee on Nutrition. Use of Soy Protein-Based Formulas in Infant Feeding. Pediatrics 2008; 121:1062-1068.

5. Zeiger RS, Sampson HA, Bock SA et al. Soy Allergy in infants and children with IgE- associated cow`s milk allergy. J Pediatrics 1999; 134:614-22.

6. Klemola T, Vanto T, Juntunen-Backman K et al. Allergy to Soy formula and to extensively hydrolyzed whey formula in infants with cow's milk allergy: A prospective, randomized study with a follow-up to the age of 2 years. J Pediatrics 2002; 140:219-24.

7. Katz Y, Rajuan N, Goldberg M, et al. Avoidance Of Early Regular Exposure to Cow's Milk Protein Is a Major Risk Factor for Development of IgE Mediated Cow's Milk Allergy (CMA) J. Allergy Clin Immunol 2009;123: S211.