טיפול חיסוני לאלרגיה

טיפול חיסוני הנו גולת הכותרת של הטיפולים האלרגיים. טיפול זה מקובל כבר שנים רבות ועיקר החידושים בו שיפור איכות החומרים. מצורף דף הסבר אשר אומץ ע“י האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה.
ישנם מספר שאלות אשר דורשות הבהרה נוספת. מטופלים רבים שואלים האם חומר החיסון מכיל סטרואידים [הורמונים, קורטיזון] — התשובה היא לא!!חומר החיסון מורכב מאותו החומר אליו המטופל אלרגי. מטרתו להחליש את תגובת הגוף לגורם זה כאשר הגורם האלרגני יחדור לגוף.
משך מתן החיסון: אין אחידות דעים כמה זמן יש להמשיך את הטיפול במנת האחזקה. יש הטוענים כי יש להמשיך בטיפול לאורך שנים רבות. לא מדובר בעצם בחיסון “אמיתי” — אלא בהשריית סבילות. השריית סבילות יכול להיות רק לתקופת זמן. כולם מסכימים שבאלרגיה מסכנת חיים לארס דבורניים יש להמשיך את החיסון ללא הגבלה. א“כ ניתן לחסן פעם בשלושה חדשים.
מה היתרון הגדול של טיפול חיסוני: זהו הטיפול היחיד כיום המציע לשנות את מהלך המחלה גם לאחר שהחולה כבר חלה. בפרק 16, מדובר על מנגנונים אפשריים למניעת התפתחות מצב אלרגני ואילו בפרק 15 מדובר על תרופות להפחית הסימפטומים של תוצאות האלרגיה.
החסרונות של טיפול חיסוני כוללת אי נוחות קיצונית. רוב המטופלים שמפסיקים טיפול חיסוני עושים זאת עקב הקושי להתמיד בטיפול הניתן רק במרפאות מוסמכות, ואי הנוחות הקשורה בהמתנה של 30 דקות לאחר כל זריקה.
אחת השיטות שעדיין לא מקובלות מאד היא “חיסון מואץ” (Rash Immunotherapy) בשיטה זו מקבל המטופל מספר זריקות מידי יום ומגיע בתוך מספר ימים למנת אחזקה — ז"א למנה המרבית הניתנת פעם בחודש. שיטה זו מלווה בחשש לתגובות אלרגיות קשות ונעשית רק בתנאי אשפוז.
יש חולים המפתחים תופעות לוואי לאחר החיסון, כעקרון ככל שהתופעה הלוואי מתרחשת מאוחר יותר לאחר הזריקה השלכותיה פחות משמעותיות.
טיפול חיסוני יעיל רק כנגד אותו חומר אליו חוסן החולה. אם כי יש הוכחות כי חיסון בגיל צעיר מונע התפתחות אלרגיות גם לחומרים נוספים.
הגיל הנו כנראה גורם חשוב מאד ביעילות הטיפול החיסוני לפחות בכל הקשור למחלת האסתמה. באסתמה יעילות הטיפול החיסוני בגיל פחות מתשע שנים גדולה הרבה יותר מאשר אח"כ.
מה בפיתוח ? הצפי הוא לפתח חומרים לטיפול חיסוני שהם הרבה פחות אלרגניים. ז"א מדת יעילות גבוהה ללא תופעות לוואי. לגבי עכברים ההישג הזה כבר קיים. באוקטובר 2006 פורסם בעיתון הרפואי החשוב ביותר ה New England Journal of Medicine על הצלחת הטיפול בבני אדם.
טיפול חיסוני לא מקובל באלרגיה למזון– למרות שבאופן תיאורטי זה יכול לעבוד. היות וניתן להימנע ממזון אלרגני זו הגישה המומלצת.

הירשמו לייעוץ אצל פרופ' יצחק כץ (אופציה עתידית)

ההרשמה לייעוץ כרוכה בתשלום מקדמה (עדיין לא פעיל)

דף הסבר למטופל בטיפול חיסוני (זריקות חיסון)
טיפול חיסוני הנו טיפול ייחודי אשר מטרתו לשנות בהדרגה את התגובה של המערכת החיסונית שלך לגורם חיצוני, הגורם לאלרגיה. טיפול זה ניתן אך ורק ע"י רופאים מומחים באלרגיה ואימונולוגיה וזאת ע"פ הוראה של ארגון הבריאות העולמי, ומשרדי הבריאות במערב כולל ישראל. רופאים בעלי מומחיות אחרת אינם בקיאים בפרטי הפרטים ולכן זהו המקום עבורך לקבל אינפורמציה.
מתי מוצע טיפול חיסוני ? טיפול חיסוני מוצע באחת משלוש המצבים הבאים:
א. אלרגיה לארס דבורים, צרעות וכו’.
ב. נזלת אלרגית.
ג. אסתמה.
במצבים אלו יש מקרים שבהם מתאים להציע טיפול חיסוני ובאחרים לא. ההחלטה תתקבל ע"י החולה בהתאם להמלצת הרופא. פרט לאלרגיה לארס חרקים, שם אין טיפול חליפי, ההחלטה על טיפול חיסוני בנזלת אלרגית ו/או אסתמה הנה החלטה יחסית ותילקח על בסיס שקלול חומרת המחלה, מידת הסבל, כמות התרופות אותן צורך המטופל ושקלול תועלת/סיכון.
כיצד מתבצע טיפול חיסוני ?
טיפול חיסוני מתבצע ע"י סידרת זריקות בריכוזים עולים של החומר או החומרים אליו החולה אלרגי.
מספר הזריקות אשר יינתן בכל פעם תלוי באלרגיות הספציפיות של החולה. חומר הטיפול "תפור" ייחודית לכל מטופל, אף שישנם חומרים שכיחים שמספר רב יחסית של מטופלים, מטופלים על ידם. הזריקות ניתנות בתחילה באופן "צפוף", פעם-פעמיים ואף יותר בשבוע, עד אשר מגיעם ל"מנת אחזקה". בשלב זה עוברים למרווחים של פעם ב3-6 שבועות. משך הטיפול של מנת אחזקה לא קבוע אך מקובל שהנו כארבע שנים. הטיפול חייב להתבצע בהשגחת רופא מומחה למחלות אלרגיות.
האם יש סיכונים בטיפול חיסוני ?
בטיפול חיסוני יש חשש של תגובה אלרגית מיידית. תגובה זו מתרחשת תוך דקות ספורות לאחר החיסון, ומתבטאת בד"כ ע"י גרד במקום ההזרקה, פריחה מקומית או כללית. לעיתים רחוקות יכול גם להופיע קושי נשימה או חולשה. אם מופיעה אחת מתגובות אלו יש מייד לדווח לרופא. יש לזכור, תגובה אלרגית הנה מסוכנת ובמקרים קיצוניים עלולה גם לגרום למוות. טיפול מיידי נגדי יעיל ככל שניתן מוקדם יותר.
לטיפול חיסוני אין כל תופעות לוואי ארוכות טווח או מצטברות. כאשר התקופה הסמוכה לחיסון חלפה אין יותר מה לחשוש.
כדי להימנע מתופעות לוואי מיידיות יש לנקוט בצעדי זהירות אלו:
  1. להודיע למזריק אם חשים ברע. עיקר הסכנה הנה בחולים הסובלים מאסתמה ובמיוחד כאשר הם בהתקף, אפילו קל. כל מקרי האסון התרחשו בחולים אסתמטיים אשר לא דווחו שהיו בהתקף בעת ההזרקה.
  2. לשהות במתקן 30 דקות לאחר ההזרקה — לא רק בזריקות הראשונות. טיפול מיידי המצוי בכל מרפאה אלרגית פותר בד"כ את הבעיה.
  3. מתן אנטיהיסטמינים קודם ההזרקה מפחית תופעות הלוואי.
מה נתן לצפות מטיפול חיסוני ?
זהו הטיפול היחיד כיום שמציע שינוי במהלך המחלה ולא רק דיכוי הסימפטומים והנזקים. טיפול חיסוני משפר בהדרגה את הסימפטומים. מידת התועלת וקצב השינוי שונה ממחלה למחלה, ומחולה לחולה. סיכויי ההצלחה קרובים ל100% בחיסון לארס חרקים. השיפור קטן יותר בנזלת אלרגית ובאסתמה. למרות שלא ניתן לתת מספרים הרי שע"מ לסבר את האוזן אם התועלת בארס חרקים הנה 100%, נתן באופן גס לדבר על "הצלחת טיפול" של 75% בנזלת אלרגית ו 50% באסתמה. באסתמה הטיפול החיסוני יעיל יותר ככל שניתן בגיל צעיר יותר.
הריון: ניתן להמשיך לתת טיפול חיסוני בהריון, אולם לא נהוג להתחיל טיפול כזה בהריון.
נקודות לסיכום:
טיפול חיסוני דורש מומחיות והתאמה לכל מקרה.
יש להמשיך בטיפול תרופתי בהתאם להוראות הרופא גם בתקופת הטיפול החיסוני.
יש ליידע את הרופא האלרגולוג במצבך הנשימתו לפני טיפול חיסוני (לפני קבלת הזריקה).
יש ליידע את הרופא האלרגולוג על כל שינוי במצבך ו/או בנטילת תרופות לפני קבלת הזריקה.
יש להמתין במקום ההזרקה 30 דקות לאחר כל החיסון.
יש לדווח על תופעות לוואי אשר קרו לאחר חיסון קודם לפני מתן זריקת חיסון.

עדכון חדשות

לקרוא ולא לסבול מאלרגיות

הורים לילדים עם אלרגיה למזון

31 יולי 2009, נכתב לראשונה ע"י פרופ' יצחק כץ הפוסט מתעדכן, לאחרונה ב10 לנובמבר 2022.  בשלהיי שנת 2008 עלתה ההצעה להקציב "סייעת" לכל ילד (נדמה לי עד גיל תשע שנים) אשר סובל מאלרגיה למזון. התנגדתי להקציב סייעות לילדים אלרגיים והצעתי פתרונות אלטרנטיביים. כיום כולם מבינים שהייתה טעות שעלתה מיליארדים של שקלים ללא כל תועלת.    […]

חלב – אלרגיה וליחה – מיתוסים מול מציאות

  נכתב ע"י פרופ' יצחק כץ ב31 ביולי 2009, ועודכן, סגנון בלבד, בדצמבר 2022. חלבון חלב הפרה הנו, בד"כ, המזון הראשון בו ניתקל התינוק. אם לאחר שמפסיק לינוק, אם במהלך ההנקה וכמה שזה נשמע מפתיע עוד לפני ההנקה. מסתבר, כי במעל ל 50% מהמקרים בהם האם מדווחת על "הנקה בלבד" במשך כך וכך שבועות/חודשים, תחקור […]

מאיפה צץ הנושא של "עלול להכיל" ולהיכן תפח

31 באוגוסט 2022ע"י פרופ' יצחק כץ למיטב ידיעתי הנושא התעורר לראשונה בשנת 1991 כאשר קבוצת חוקרים מבולטימור (ג'ון הופקינס) תארו סדרת מקרים של תגובות אלרגיות, בחלקן מסכנות חיים, למאכלי "פרווה" אשר הכילו שיירי חלב מקור. פחות משנה לאחר מכן פורסם מקרה דומה ממיו קליניק  (רוצ'סטר מיניסוטה) עם התייחסות פיקאנטרית רבה גם לנושא "אישורי הכשרות". מסתבר שמה ש "פרווה"ואינו […]

מה גורם לאלרגיה וכיצד מאבחנים אלרגיה

עדכון 31 באוגוסט 2022   ע"י פרופ' יצחק כץ   אני לא יודע בנוגע לאהבה אבל אלרגיה היא באמת עניין של גיאוגרפיה. גורמי אלרגיה שהם רלוונטיים באזור אחד אינם קיימים במקום אחר. אין רופא אשר קורא ספרות רפואית מערבית ובמיוחד אמריקאית שאינו מכיר את השיח המכונה Ragweed (אמברוזיה). שיח זה משמש כסמן אלרגי עיקרי בחוף המזרחי בארה"ב. […]

טען עוד