מחלות עניים אלרגיות

רוב הסקירות שמטפלות במחלות אלרגיות מתעלמות מנחלות עניים אלרגיות. הטיפול בהם התרכז אצל רופאי עניים וקומץ אלרגולוגים "משוגעים לנושא". אולם העלייה העצומה בשכיחות מחלות אלו מביאה בעיות אלו לפתחו של כל רופא עניים ואלרגולוג. תחום זה עדיין מהוהה מקור לתסכול לחולים ולרופאים.

לפני ההסבר על המחלות והמצבים הכרוכים אלרגיה של עניים להלן מספר הגדרות והסבר רקע.

הלחמית (conjunctiva) הנה שכבת הרירית המכסה את העין בדומה לשכבת הרירית המכסה את דרכי הנשימה וחשופה כמוהם לאלרגנים סביבתיים. שכבה זו מכילה את האלמנטים של המערכת החיסונית ולכן כולה לגרום לריגוש לאלרגן וליצירת נוגדנים מטיפוס IgE. שכבת הרירית מכילה גם תארי פיטום (mast cells). ובכך משלימה את כל המרכיבים הדרושים ליצירת תגובה אלרגית בעין.

הקרנית הנה המרכיב השקוף וחסר כלי דם של העין. הקרנית מכוסה ע"י הלחמית.

דלקת לחמית אלרגית (Allergic Conjunctivitis)

– זו המחלה המוכרת המלווה חלק גדול של הסובלים מנזלת אלרגית עונתית או כל שנתית (פרק 3). מחוללי המחלה דומים ולא נחזור עליהם בפרק זה. הסימן המאפיין ביותר של תופעה זו היא גרד, בנוסף יש דמעת ובצקת סביב העין. כמו בנזלת אלרגית התופעה יכולה להיות עונתית או כל שנתית תלוי באלרגן הגורם. הסימפטומים העונתיים חריפים מאד ובולטים לעומת אלו הסובלים ממחלה כל שנתית שם התופעות נוטות להיות קלות יותר או שהחולה פשוט מתרגל לחיות אתם. האבחנה נעשית לפי התיאור הקליני, הממצאים ובדיקות אלרגיה שגרתיות, דהיינו תבחיני עור או בדיקות דם לIgE ספציפי (RAST). הטיפול זהה בעיקרו לטיפול בנזלת אלרגית. יש לציין שלתופעות העניות טיפול עם אנטיהיסטמינים יעיל ביותר. טיפול זה ניתן באופן סיסטמי דהיינו דרך הפה, או בטיפות מקומיות לעיין. לאחרונה משווקות טיפות מקומיות בעלות יעילות ניכרת (ראה פרק 15).

דלקת עיניים ורנלית = דלקת עניים אביבית. [VKC] (Vernal Keratoconjunctivitis).

דלקת עניים אביבית היא בעיקרה מחלה של ילדים וצעירים בגילאי 25-3 שנה הפוגעת במיוחד זכרים, שכיחה באביב ובקיץ ומכאן שמה.

לרוב החולים יש סיפור אישי או משפחתי של מחלות אטופיות למרות שדלקת עניים ורנלית אינה בהכרח מחלה המתווכת ע"י IgE . המשמעות של עובדה זו כי במקרים רבים תבחיני העור יהיו שליליים ובאחרים התוצאות לא יתרמו או יתרמו רק חלקית להבנת הבעיה. מה ההסבר אם כן. התשובה לשאלה זו לא פשוטה ואין גם הסכמה בין הרופאים. אחת ההשערות המקובלות אומרת כי תגובת רגישות יתר מושהית אחראית למחלה. נראה לי כי ליצור מקומי של נוגדנים ספציפיים מסוג IgE יש חשיבות גדולה. יצור מקומי זה לא מלווה בריגוש כללי וביצור כללי של נוגדנים אלו ולכן לא מתגלים בטסטים סטנדרטיים.

לילדים אלו דלקת כרונית דו צדדית של הלחמית. הם סובלים מגרד ונוטים לשפשף העניים בעצמה רבה. הדלקת משפיעה מאד על החיים – קיים הימנעות מחשיפה לאור – פוטופוביה (Photophobia), ראיה מטושטשת, הפרשה.

הרופא המנוסה לא יתקשה לאבחן החולה עם כניסתו למרפאה או לאחר התבוננות בלחמית בעלת המראה האופייני.

זו מחלה בעלת השלכות ניכרות אם לא מטופלת, הקרנית עוברת הצטלקות עם סיכון של איבוד ראיה.

דלקת עניים אטופית [AKC] (Atopic Keratoconjunctivitis)

מחלה זו מלווה בד"כ "אטופיק דרמטיטיס" (פרק 8) של העפעפיים והפנים. מחלה זו מתחילה יותר מאוחר מאשר התופעות האחרות של "אטופיק דרמטיטיס" – בד"כ בעשור השני ונשכחות עד לעשור חמישי – שישי.

הסימפטומים כוללים אודם, גרד, הרגשת שריפה ודמעת, ויש הפרשה צמיגה "חוטית". כאשר בודקים העיין יש הגדלה של לחמית וחדירת כלי דם עם כיבים לקרנית. למחלה זו יש פוטנציאל פגיעה בקרנית עד גרמת עיוורון . כ10% מחולי "אטופיק דרמטיטיס" מפתחים קטרקט.