אנגיואדמה

אנגיואדמה – תרגומה המילולי, בצקת של כלי דם. בצורתה השכיחה היא חלק מהספקטרום של אורטיקריה. ה"ספקטרום" של אורטיקריה כולל, Dermographism -Urticaria-Angioedema כאשר כל אחת משלוש הצורות יכולה להתקיים בנפרד או במשולב. מהבחינה הקלינית אנגיודמה מתבטאת בצורה של בצקות ממוקמות באזרוי גוף שונים, מקורם בעומק הרקמה ולא שטחיים כמו אורטיקריה: שפתיים, לשון, חלל הפה, גפיים, בטן, לעיתים כאבי בטן, ועוד. נגעים אלו פחות מגרדים מהאורטיקריות אבל יותר מכאיבים, יותר נכון משרים תחושת לחץ, מציקים ומפריעים גם פונקצינלית וגם (אולי בעיקר) אסתטית.
הצורה השכיחה היא אנגיואדמה אידיופטית ז"א שהגורם אינו ידוע (נשמע מוכר מה….). אנגיאדמה יכולה להיות אירוע חד פעמי אבל במקרים רבים היא מתמשכת וחוזרת. ז"א כאשר ההתקף חוזר יש לצפות לאירועים נוספים בעתיד. טוב, היו אופטימיים לא תמיד האנגיואדמה תחזור…
רק בכ15-20% מהסובלים מאנגיואדמה אידיופתית, היא מבודדת, ז"א לא יסבלו גם מאורטיקריה, לעיתים במשולב ולעיתים במועדים שונים. מאידך, כ 60% חולי האורטיקריה הכרונית יסבלו בשלב זה או אחר גם מאנגיואדמה.
מספר נקודות חשובות לציון.
א. בעוד שהבסיס הפתופיזיולוגי של אורטיקריה כרונית, קשור בהפרשת היסטמין, חלק ניכר מהאנגיאדמות קשור דוקא להתקפים מתווכים ע“י חומר כימי אחר “ברידיקינין” Bradykinin (אני יודע שלמירב המכריע של הקוראים/הסובלים זו נקודה חסרת חשיבות אבל..).
ב. דבר זה מסביר למה בחלק (לא קטן) מהמקרים הטיפול באנטיהיסטמינים במינון גבוה פותר את האורטיקריה אבל לא את התקפי האנגיואדמה. לעיתים גם התוספת של Omalizumab (קסולייר). לא פותר את הבעיה. מה ניתן לעשות?
ג. בשנות ה90 הגיתי רעיון – יש צורות של “אנגיאדמה תורשתית” (HAE) מחלה עם פוטנציאל תמותה אשר טופלו בהצלחה לא מבוטלת (אבל לא מוחלטת) ע“י שתי תרופות. הראשונה “דנזול” שהוא סטרואיד אנדרוגני ואחרים ע"י tranexamic acid, (תרופה ששימשה לטיפול בהפרעות קרישה שונות ובעיקר בנשים עם יתר דימום ויסתי). תרופה זו זולה מאד ובאופן מעשי חסרת תופעות לוואי. לאחר לאחר נסיון טיפול מוצלח על מספר חולים התחלתי להשתמש בה כתרופה מונעת, מאז ועד היום!.
אנקדוטה, באחד הכנסים באירופה סיפרתי על הנסיון שלי ל Marco Cicardi (מאיטליה), אשר התמחה אצל אותה קבוצה שאני התמחתי בארה“ב. בכנס הבא סיפר לי שבדק ואכן זה עובד ופרסם מאמר על כך ב 1999, כמובן מבלי לתת לי את הקרדיט. מרקו נפטר לפני כשנתיים, בלא עת, ואני “סולח” לו מקרב לב. תצפית זו אושרה ע“י Du-Thanh ב 2010.
לא מעט “צרות” היו לי מרוקחים אשר שאלו את המטפולים, להם רשמתי תכשיר זה (הקסקפרון- בשם המסחרי) האם הם מדממים ועל הגברים הסתכלו בכלל ב"עין עקומה" אבל עתה כבר “התרגלו”.
ד. כאשר ההתנפחות בלוע, יש “היסטריה” רבה וחשש לחנק, כך לפחות מזהירים רופאים בחדרי המיון את המטופלים. למיטב ידיעתי אין מקרי מוות וניתן להיות יחסית רגועים ולא לתת “מגה-דוזות” של סטרואידים, ולא לצייד באפיפן ( “אפיפן” לא עוזר כלל וכלל !!).
ה. אני מסייג את הנאמר בסעיף ד. בשני סייגים הראשון – כל זה לא נכון לגבי אנגיודמה תורשתית (HAE)- הרחבה על מחלה זו בהמשך. גם לגבי אניואדמה אדיופתית תוארו מקרי מוות – מספר מקרים תוארו בארה"ב באוכלוסיה השחורה. אבל גם בישראל אני מודע ללפחות שני מקרי מוות של חולים מבוגרים. חולים אלו טופלו בתרופות מסוג ACE inhibitor אשר ידועים כמעלים רמות של בריידיקינין. זה לא צריך לגרור היסטריה, בד"כ יש התקפים קלים בתחילה אשר מחמירים בהמשך. המקרים ה"קלים" משמשים כאזהרה, והרופא המטפל צריך לוודא אם המטופל שחווה אנגיואדמה נוטל תרופול מעין אלו ולדאוג להפסקתם, וכן ליידע את הרופא המטפל לא לרשום למטופלים אלו תרופות ממשפחה זו. תרופות אלו נרשמות בד"כ לחולים הסובלים מיתר לחץ דם.
ה. בצנרת, יש 2 תרופות אשר אושרו לשימוש ב HAE, ונראה לי שיכולים להינתן במקרי חרום – גם סובלים מאנגיואדמה אידיופטית. הראשון Icatibant והשני Lanadelumab אשר אושרו כאמור לHAE. תרופות אלו לא רלוונטיות כרגע לטיפול שיגרתי, באנגיואדמה אידיופטית.

הירשמו לייעוץ אצל פרופ' יצחק כץ

ההרשמה לייעוץ כרוכה בתשלום מקדמה (אופציה עתידית)

HAE) HEREDITARY ANGIOEDEMA)
זו מחלה תורשתית נדירה 1:50000 (להשוואה: שכיחות אורטיקריה כרונית היא כ 1.5%, ז"א פי כ 3000)באוכלוסיה, ז"א בישראל כ 200 חולים – כולם מזוהים (פרט לחדשים) ומטופלים בכמה מרפאות מתמחות. מספר מאפיינים
1. למרות שהמחלה גנטית – יש חלק שהם תוצאה של מוטציה חדשה – ז"א שאין אף חולה מוכר במשפחה!!!
2. למרות שהמחלה מלידה, הסימפטומים בשנים הראשונות לחיים לא קיימים או קלים, בעיקר כאבי בטן, והאנגיודמה מתחילה בעשור השני של החיים.
3. ניתן לאבחן בקלות ע"י בדיקת רמות C1 inhibitor ב85% מהמקרים. ב 15% רמות אלו תקינות ויש חוסר פעילות – ז"א בעיה פונקצינלית – ונתן לאשר ולשלול ע“י בדיקת רמות C4, רמות נמוכות מחשידות (למעשה בדיקת רמות C4, שהיא יותר נגישה, מספיקה).
4. יש תרופות – שניים מהם הוזכרו בסעיף ה, לעיל.
Inducable (physical) Urticaria
תת קבוצה מיוחדת ב “אורטיקריה כרונית” היא אורטיקריה מושרית – ז"א ניתן לגרום להופעתה ע"י גירוי פיזיקלי כגון שמש (Solar Urtcaria), לחץ (Pressure induced) במקרים אלו יש ממש כאבים במקום הלחץ – כגון כפות רגליים, או לחץ של רצועות תיק על הכתף. השראה ע"י מים (Aquagenic Urticaria), ויברציות, וקור (cold-induced urticaria). הצורה האחרונה ניתנת לאבחון ע“י תבחין קובית הקרח (ice-cube test), ממש לאחרונה הזדמנה לי לי למרפאה נערה אשר תיארה התופעה ולפני שהצלחתי להציע לא לארגן את “תבחין קובית הקרח”, שלפה תמונה איך בלא מודע עשתה לעצמה תבחין זה ע"י החזקת כוס מים קפואים והצמדה לעור לדעתי תבחין מושלם, הנה התיאור המקורי של המבחן. לגבי אורטיקריה מושרית ע"י קור יש לציין שיש צורות מסוכנות היכולות להסתיים באסון בחסיפה לא מדורגצת למים קרים. לא שכיח אבל….
ולסיום צורה שכיחה של אורטיקריה מושרית היא אורטיקריה כולינרגית cholinirgic urticaria המתבטאת ע"י הופעת נגעים מעקצצים קטנים לאחר מאמץ או אירועים של עלית חום הגוף גם מהתרגשות. אכו לא נדיר (ומביך) שצורה זו מופיע בעת התרגשות או אירוע אמוציונלי אחר. לעיתים יש אירוע אמוציונלי בהתרחשות הראשונה ובהמשך התופעה תחזור על עצמה, גם ללא האירוע המכונן.
לסיום, אני יודע שיש עוד שאלות פתוחות, אבל השתדלתי לתת תמונה מקיפה ככל הניתן.
עודכן דצמבר 2022

עדכון חדשות

לקרוא ולהבין ולסבול פחות מאלרגיות

הורים לילדים עם אלרגיה למזון

31 יולי 2009, נכתב לראשונה ע"י פרופ' יצחק כץ הפוסט מתעדכן, לאחרונה ב10 לנובמבר 2022.  בשלהיי שנת 2008 עלתה ההצעה להקציב "סייעת" לכל ילד (נדמה לי עד גיל תשע שנים) אשר סובל מאלרגיה למזון. התנגדתי להקציב סייעות לילדים אלרגיים והצעתי פתרונות אלטרנטיביים. כיום כולם מבינים שהייתה טעות שעלתה מיליארדים של שקלים ללא כל תועלת.    […]

חלב – אלרגיה וליחה – מיתוסים מול מציאות

  נכתב ע"י פרופ' יצחק כץ ב31 ביולי 2009, ועודכן, סגנון בלבד, בדצמבר 2022. חלבון חלב הפרה הנו, בד"כ, המזון הראשון בו ניתקל התינוק. אם לאחר שמפסיק לינוק, אם במהלך ההנקה וכמה שזה נשמע מפתיע עוד לפני ההנקה. מסתבר, כי במעל ל 50% מהמקרים בהם האם מדווחת על "הנקה בלבד" במשך כך וכך שבועות/חודשים, תחקור […]

מאיפה צץ הנושא של "עלול להכיל" ולהיכן תפח

31 באוגוסט 2022ע"י פרופ' יצחק כץ למיטב ידיעתי הנושא התעורר לראשונה בשנת 1991 כאשר קבוצת חוקרים מבולטימור (ג'ון הופקינס) תארו סדרת מקרים של תגובות אלרגיות, בחלקן מסכנות חיים, למאכלי "פרווה" אשר הכילו שיירי חלב מקור. פחות משנה לאחר מכן פורסם מקרה דומה ממיו קליניק  (רוצ'סטר מיניסוטה) עם התייחסות פיקאנטרית רבה גם לנושא "אישורי הכשרות". מסתבר שמה ש "פרווה"ואינו […]

מה גורם לאלרגיה וכיצד מאבחנים אלרגיה

עדכון 31 באוגוסט 2022   ע"י פרופ' יצחק כץ   אני לא יודע בנוגע לאהבה אבל אלרגיה היא באמת עניין של גיאוגרפיה. גורמי אלרגיה שהם רלוונטיים באזור אחד אינם קיימים במקום אחר. אין רופא אשר קורא ספרות רפואית מערבית ובמיוחד אמריקאית שאינו מכיר את השיח המכונה Ragweed (אמברוזיה). שיח זה משמש כסמן אלרגי עיקרי בחוף המזרחי בארה"ב. […]

טען עוד